שָׁלוֹם חֲבֵרִים! פָּרָשַׁת "וַיֵּלֶךְ" אוֹתָהּ אֲנַחְנוּ קוֹרְאִים הַשַּׁבָּת, הִיא הַפָּרָשָׁה הַקְּצָרָה בְּיוֹתֵר בַּתּוֹרָה. אַךְ לַמְרוֹת זֹאת הִיא מְכִילָה דְּבָרִים חֲשׁוּבִים וּמַשְׁמָעוּתִיִּים בְּיוֹתֵר. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מַתְחִיל לְהִפָּרֵד מֵעַם יִשְׂרָאֵל: "בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם… וְה' אָמַר אֵלַי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה". מֹשֶׁה מְמַנֵּה אֶת יְהוֹשֻׁעַ וּמְחַזֵּק אוֹתוֹ. לִפְנֵי מוֹתוֹ, מַדְגִּישׁ מֹשֶׁה אֶת חֲשִׁיבוּת שְׁמִירַת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, וְעַד כַּמָּה חַיָּיו שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל תְּלוּיִּים בָּהּ. גַּם אֶת הָעֲתִידוֹת שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל מַזְכִּיר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים "בֵּין כֶּסֶה לֶעָשֹוֹר", בֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים, אֵין לָנוּ הֲכָנָה טוֹבָה יוֹתֵר מִדְּבָרָיו שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. זֶה הַזְּמָן לַחֲשׁוֹב עַל מַה שֶּׁהָיָה בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה, וְעַל מַה שֶׁיִּהְיֶה בַּשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה. זוֹ הִזְדַּמְּנוּת נִפְלְאָה לִמְחוֹל וּלְבַקֵּשׁ סְלִיחָה, וּלְהַחְלִיט שֶׁבְּכָל מְחִיר – הַשָּׁנָה הַזּוֹ תִּהְיֶה טוֹבָה וּמֻצְלַחַת יוֹתֵר לְכֻלָּנוּ! גְּמָר חֲתִימָה טוֹבָה!
תפריט
