שָׁלוֹם יְלָדִים. בְּפָרָשַׁת קְדוֹשִׁים יֶשְׁנָן מִצְווֹת רַבּוֹת. מִצְווֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם וּמִצְווֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. מַדּוּעַ הַתּוֹרָה כּוֹתֶבֶת בְּיַחַד אֶת הַמִּצְווֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וְאֶת הַמִּצְווֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם? לֹא הָיָה טוֹב יוֹתֵר לְהַפְרִיד בֵּינֵיהֶם? הֲרֵי הַמִּצְווֹת שֶׁבֵּּין אָדָם לַמָּקוֹם הֵם בֵּינֵינוּ לְבֵין ה', וְאִלּוּ הַמִּצְווֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ הֵם בְּיַחַס לַחֲבֵרֵינוּ אָז זֶה מַשֶּׁהוּ אַחֵר, לֹא? אוּלַי הַתּוֹרָה רוֹצָה לְהַדְגִּישׁ לָנוּ שֶׁכֶָּל הַמִּצְווֹת חֲשׁוּבוֹת מְאֹד. ה' דּוֹרֵשׁ וּמְבַקֵּשׁ שֶׁנְּקַיֵּם גַּם אֶת הַמִּצְווֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וּמִי שֶׁלּא מִתְנַהֵג כָּרָאוּי לַחֲבֵרָיו, בְּעֶצֶם חוֹטֵא גַּם כְּלַפֵּי ה', חָס וְחָלִילָה. הַתּוֹרָה רוֹצֶה שֶׁנִּהְיֶה יְשָׁרִים וְטוֹבִים בְּכָל הַדְּבָרִים וְלֹא נְוַתֵּר עַל שׁוּם דָּבָר. לָכֵן חָשׁוּב מְאֹד לְהַקְפִּיד עַל הַכֹּל וְכָכָה נִהְיֶה אֲנָשִׁים טוֹבִים בֶּאֱמֶת.