פרשת השבוע
דברים

הַשַּׁבָּת אֲנַחְנוּ מַתְחִילִים אֶת סֵפֶר דְּבָרִים. סֵפֶר דְּבָרִים רֻבּוֹ כְּכֻלּוֹ הוּא נְאוּם שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לְעַם יִשְׂרָאֵל. עַם יִשְׂרָאֵל כְּבָר כִּמְעַט הִגִּיעַ לְאֶרֶץ כְּנָעַן, אֲבָל כֻּלָּם כְּבָר יוֹדְעִים שֶׁמֹּשֶׁה לֹא יַעֲבוֹר לְתוֹךְ הָאָרֶץ. לָכֵן מֹשֶׁה מְדַבֵּר עִם הָעָם, מְסַכֵּם אֶת כָּל הַשָּׁנִים שֶׁבָּהֶם הוּא הִנְהִיג אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, וְגַם מְלַמֵּד אוֹתָם תּוֹרָה וּמִצְווֹת. פָּרָשַׁת דְּבָרִים נִקְרֵאת תָּמִיד לִפְנֵי תִּשְׁעָה בְּאָב. הַאִם יֵשׁ קֶשֶׁר כָּלְשֶׁהוּ בֵּין הַפָּרָשָׁה לְתִשְׁעָה בְּאָב? בְּהֶחְלֵט! בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה מֹשֶׁה מוֹכִיחַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמֵעִיר לָהֶם עַל כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁנַּעֲשׂוּ בַּמִּדְבָּר. בְּתוֹךְ דְּבָרָיו הוּא מַזְכִּיר אֶת חֵטְא הַמְרַגְּלִים, הַחֵטְא שֶׁבִּגְלָלוֹ נִגְזַר עֲלֵיהֶם לְהִשָּׁאֵר בַּמִּדְבָּר 40 שָׁנָה. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שָׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי הַמְרַגְּלִים שֶׁאָמְרוּ שֶׁהָאָרֶץ אֵינָהּ כָּל כָּךְ טוֹבָה, וְהֵם בָּכוּ עַל כָּךְ שֶׁהֵם הוֹלְכִים אֶל הָאָרֶץ הַזּוֹ. חֲכָמֵינוּ מְלַמְּדִים אוֹתָנוּ שֶׁהַלַּיְלָה בּוֹ הֵם בָּכוּ לְחִנָּם הָיָה לֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב, וְעַל הַחֵטְא הַזֶּה נִגְזַר שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ יֵחָרֵב. כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ חוֹשְׁבִים עַל תִּשְׁעָה בָּאָב וְחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, עָלֵינוּ לְהִתְבּוֹנֵן בַּמֶּה שֶׁהָיָה בְּחֵטְא הַמְרַגְּלִים, וְכָךְ נָבִין מָה עָלֵינוּ לְהִשְׁתַּדֵּל לְתַקֵּן. מַה הָיָה בְּחֵטְא הַמְרַגְּלִים? הָיוּ שָׁם הוֹצָאַת דִּבָּה וּכְפִיּוּת טוֹבָה כְּלַפֵּי ה' וּכְלַפֵּי מֹשֶׁה וְגַם חֹסֶר אֱמוּנָה בַּה'. אָז בֹּאוּ וְנִתְחַזֵּק בְּתִקּוּן הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ, נִמָנַע מִלָּשׁוֹן הָרָע וְנַכִּיר טוֹבָה לְמִי שֶׁמֵטִיב לָנוּ וְכֵן נְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה שֶׁלָּנוּ בַּה'. וְכָך ְנִזְכֶּה לְקָרֵב אֶת בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה!