שָׁלוֹם חֲבֵרִים, מַה שְּׁלוֹמְכֶם? הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹנֶה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ וּמְצַוֵּה אוֹתוֹ: "לֵךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ". אַבְרָהָם אָבִינוּ אֵינוֹ מְהַסֵּס וְהוּא יוֹצֵא אֶל הַדֶּרֶךְ, לַמְרוֹת שֶׁהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְאָן יַגִּיעַ וּמַה יִקְרֶה עִמּוֹ שָׁם. כָּך כָּךְ הֶאֱמִין אַבְרָהָם בַּה' עַד שֶׁהוּא לֹא הָיָה צָרִיךְ לַחֲשׁוֹב פַּעֲמַיִם, הוּא יָדַע שֶׁמָּה שֶּׁה' אוֹמֵר לוֹ לַעֲשׂוֹת, זֶהוּ הַדָּבָר הַטּוֹב בַּעֲבוּרוֹ. בִּזְכוּת אֱמוּנָתוֹ הַתְּמִימָה וְהַשְּׁלֵמָה שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ בֶּאֱלֹקִים, זָכָה שֶׁמִּבָּנָיו נִבְחַר עַם יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת עַם סְגֻלָּה, וּלְהָאִיר אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּאוֹר שֶׁל טוֹב וָיֹשֶׁר. אָז בֹּאוּ גַּם אֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּדַרְכּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, נִתְחַזֵּק בָּאֱמוּנָה בַּה', וְנֵדַע שֶׁהוּא זֶה שֶׁהִנְהִיג אֶת עַם יִשְׂרָאֵל בְּכָל הַדֶּרֶךְ הַמֻּפְלָאָה בָּהּ הָלַךְ בְּמֶשֶׁךְ אַלְפֵי שָׁנִים, וְהוּא הַמַּנְהִיג אוֹתָנוּ גַּם הַיּוֹם, בִּזְכוּת הָאֱמוּנָה בּוֹ!
תפריט
