הַסִּפּוּר שֶׁנִּמְצָא בְּמֶרְכַּז פָּרָשַׁת כִּי תִּשָּׂא, הוּא סִפּוּר חֵטְא הָעֵגֶל. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רָאוּ שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ מִתְעַכֵּב מִלָּרֶדֶת מֵהַר סִינַי, וְהֵם חָשְׁשׁוּ, אוּלַי הוּא לֹא יַחְזוֹר? בִּגְלַל זֶה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל טָעוּ וְהִתְבַּלְבְּלוּ. הֵם עָשׂוּ עֵגֶל מִזָּהָב, וְחָשְׁבוּ שֶׁהוּא יַעֲזוֹר לָהֶם בִּמְקוֹם ה' וּבִמְקוֹם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, חָס וְחָלִילָה. אֲבָל כַּמּוּבָן זוֹ הָיְתָה טָעוּת וְעֵצָה שֶׁל יֵצֶר הָרַע. כִּי בְּוַדַּאי אָסוּר לַעֲבוֹד עֲבוֹדָה זָרָה מִשּׁוּם סִבָּה, וְגַם אִם הֵם הָיוּ מַמְתִּינִים עוֹד קְצָת בְּסַבְלָנוּת, הֵם הָיוּ רוֹאִים שֶׁמֹשֶׁה רַבֵּנוּ חוֹזֵר אֲלֵיהֶם. וּמַה מֹּשֶׁה רַבֵּנוּ עָשָׂה כַּאֲשֶׁר הוּא חָזַר מֵהַר סִינַי? בָּרֶגַע שֶׁמֹּשֶׁה רָאָה אֶת הָעֵגֶל וְאֶת הָעָם רוֹקֵד סְבִיבוֹ – הוּא שָׁבַר אֶת לוּחוֹת הַבְּרִית! עַם יִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה מַתְאִים לְקַבֵּל אֶת לוּחוֹת הַבְּרִית בְּמַצָּב כָּזֶה. וּבְכָל זֹאת, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לֹא הִתְיָאֵשׁ מֵעַם יִשְׂרָאֵל. אֲפִלּוּ שֶׁה' כָּעַס מְאֹד עַל חֵטְא הָעֵגֶל, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּסְלַח לְעַם יִשְׂרָאֵל. הוּא עָלָה לְהַר סִינַי לְהִתְפַּלֵּל וּלְבַקֵּשׁ שֶׁה' יְרַחֵם עַל עַם יִשְׂרָאֵל. וּבֶאֱמֶת ה' סָלַח, וּמֹשֶׁה יָרַד עִם הַלּוּחוֹת הַשְּׁנִיִּים.
תפריט
