כְּבָר כִּמְעַט שָׁכַחְנוּ שֶׁבְּיּוֹם רִאשׁוֹן שֶׁעָבַר הָיָה תִּשְׁעָה בְּאָב. בְּתִשְׁעָה בְּאָב כֻּלָּנוּ הִתְאַבַּלְנוּ עַל חֻרְבָּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. הַשַּׁבָּת הַזּוֹ הִיא שַׁבָּת 'נַחֲמוּ', בָּהּ אֲנַחְנוּ מַתְחִילִים לִקְרוֹא אֶת הַהַפְטָרוֹת שֶׁל הַנֶּחָמָה וְהַהַבְטָחוֹת שֶׁל ה' שֶׁהַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה תַּגִּיעַ. עַכְשָׁיו, שִׂימוּ לֵב לְדָבָר מְשֻׁנֶּה: דַּוְקָא הַשַּׁבָּת בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ 'וָאֶתְחַנָּן', כְּתוּבָה הַפָּרָשִׁיָּה שֶׁאוֹתָהּ קָרָאנוּ בְּתִשְׁעָה בְּאָב בְּבֵית הַכְּנֵסֶת: "כִּי תּוֹלִיד בָּנִים". הַפָּרָשִׁיָּה הַזּוֹ קָשָׁה לִקְרִיאָה בִּגְלַל הַתֹּכֶן שֶׁלָּהּ. הִיא בֶּאֱמֶת מַתְאִימָה לְתִשְׁעָה בְּאָב. אָז זֶה נִרְאֶה קְצָת עָצוּב לִקְרוֹא אוֹתָהּ שׁוּב הַשַּׁבָּת, לֹא? הֲרֵי תִּשְׁעָה בְּאָב כְּבָר עָבַר, וַאֲפִלּוּ כְּבָר חָגַגְנוּ אֶת ט"וּ בְְּאָב שֶׁהוּא יוֹם שָׂמֵחַ מְאֹד, וַאֲנַחְנוּ כְּבָר בְּשַׁבָּת 'נַחֲמוּ'. אָז עַכְשָׁיו עוֹד פַּעַם לִקְרוֹא אֶת הַדְּבָרִים הַקָּשִׁים שֶׁל תִּשְׁעָה בְּאָב?! אֲבָל יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁזֶּה יָכוֹל קְצָת לְהַזְכִּיר לָנוּ מַשֶּׁהוּ חָשׁוּב. אָמְנָם עָבַרְנוּ כְּבָר אֶת תִּשְׁעָה בְּאָב וְעַכְשָׁיו אֲנַחְנוּ בְּיָמִים שְׂמֵחִים יוֹתֵר, אֲבָל אָסוּר לָנוּ לִשְׁכֹּחַ שֶׁעֲדַיִן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לֹא נִבְנָה! אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהַמְשִׁיךְ לְהִתְפַּלֵּל עָלָיו וְלִרְצוֹת שֶׁיִּבָּנֶה. לָכֵן גַּם עַכְשָׁיו בַּחֹפֶשׁ כְּשֶׁכֵּיף וְכֻלָּנוּ נֶהֱנִים – צְרִיכָה לִהְיוֹת לָנוּ בַּלֵּב כָּל הַזְּמָן אַהֲבַת חִנָּם לַחֲבֵרִים וְלַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּנוּ וּלְכָל עַם יִשְׂרָאֵל. כִּי אֲנַחְנוּ אַף פַּעַם לֹא שׁוֹכְחִים, שֶׁבְּאַהֲבַת חִנָּם יִבָּנֶה הַמִּקְדָּשׁ!