בְּפָרָשַׁת מְצוֹרָע הַתּוֹרָה מְדַבֶּרֶת עַל נִגְעֵי הַבָּתִּים. כְּמוֹ שֶׁבְּגוּף הָאָדָם וּבַבְּגָדִים יְכוֹלָה לִהְיוֹת צָרַעַת, כָּךְ גַּם בַּבָּתִּים. אָמְנָם כַּיּוֹם הַצָּרַעַת שֶׁעָלֶיהָ מְדַבֶּרֶת הַתּוֹרָה אֵינָהּ קַיָּמֶת, אַךְ בִּימֵי קֶדֶם הָיוּ יְכוֹלִים לְהֵרָאוֹת נְגָעִים בַּבָּתִּים. וּמַה עוֹשִׂים אִם יֵשׁ צָרַעַת בַּבַּיִת? כְּמוֹ בְּנִגְעֵי הַגּוּף וְהַבְּגָדִים, גַּם בְּנִגְעֵי הַבָּתִּים צָרִיךְ לְהַרְאוֹת אֶת הַבַּיִת לַכֹּהֵן, וּבַמִּקְרֶה הַקִּיצוֹנִי, כַּאֲשֶׁר הַנֶּגַע אֵינוֹ עוֹבֵר, צָרִיךְ לְנַתֵּץ אֶת כָּל הַבַּיִת! אֵין סָפֵק שֶׁאָדָם שֶׁנִּגְזַר עָלָיו לִשְׁבּוֹר אֶת כָּל בֵּיתוֹ, מְאֹד מִצְטַעֵר עַל כָּךְ וְהַדָּבָר קָשֶׁה לוֹ מְאֹד. אֲבָל חֲכָמֵינוּ לִמְּדוּ אוֹתָנוּ שֶׁכְּשֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, צָרַעַת הַבָּתִּים דַּוְקָא גָּרְמָה לָהֶם בְּרָכָה מְרֻבָּה. הַכְּנַעֲנִים הֶחְבִּיאוּ אֶת הָאוֹצָרוֹת שֶׁלָּהֶם בְּקִירוֹת הַבַּיִת, וְכַאֲשֶׁר יִשְׂרָאֵל יָרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ הֵם גִּלּוּ אֶת הָאוֹצָרוֹת עַל יְדֵי הַצָּרַעַת שֶׁהִכְרִיחָה אוֹתָם לְנַתֵּץ אֶת הַבָּתִּים. מִכָּאן אֲנַחְנוּ לְמֵדִים שֶׁגַּם דְּבָרִים שֶׁנִּרְאִים קָשִׁים וְלא טוֹבִים יְכוֹלִים לִהְיוֹת דַּוְקָא מְאֹד טוֹבִים בַּעֲבוּרֵנוּ!
תפריט
