כתבה ודמיינה: אסתי מכוכב יעקב
שעת לילה מאוחרת,
דמות לבושת שחורים צעדה ברחוב חשוך וריק מאדם, רחש פסיעותיה לא נשמע.
הדמות צעדה לכיוון בית נמוך וחשוך בקצה הכפר והתקרבה לשער החצר, אך לא נכנסה, אלא דפקה שלוש דפיקות חזקות ושתיים חלשות…
באחד החלונות נצנץ לפתע אור קלוש ונכבה.
הדמות קיבלה את האישור, הקיפה את הבית והגיע אל דלתו האחורית, הדלת נפתחה…
הדמות הוזמנה להיכנס פנימה.
איש גבה קומה ומרשים הזמינו לשבת והגיש לו כוס תה חם.
'נו יעקב, הצלחת להשיג אותה?' שאל האיש במתח.
'לא, הוא רוצה עליה עוד 200…' השיבה ונאנחה הדמות העונה לשם יעקב.
' 200 יותר?!' נזעק האיש.
'כן 200 יותר…' נאנח שוב יעקב.
'טוב, תשמע אנחנו חייבים להשיג אותה בכל מחיר, אתה יודע היטב עד כמה היא משמעותית עבור היהודים! היא היחידה שנשארה כשרה בכל הכפר במשך דורות רבים. אבות אבותינו ברכו והדליקו בה. חייבים להשיג אותה!!'
'כן אני יודע' אמר יעקב 'אבל מאז שהחרימו את כל תשמישי הקדושה לכל היהודים בכפר, הם יותר ערניים, אתה זוכר איך היה קשה להחביא את ספרי התורה מהרשעים האלה ולהבריח את רובם אל א'י, ומי שרק יראה איזה סממן יהודי ישר יתפסו אותו וישימו אותו בכלא…' סיים יעקב ונאנח שוב.
'כן זה נכון' ענה האיש, תוך שהוא יושב מרוכז כולו בכוס תה.
לפתע קם האיש ודפק על השולחן וקרא 'הקב'ה יהיה בעזרנו! אתה עוד תראה!!'
הוא ניגש לארון חום גודל, בעל שתי דלתות גדולות וכבדות, פתח דלת, התכופף והוציא נרתיק שחור מצלצל במטבעות זהב.
'הנה' ניגש האיש ליעקב 'קח, יש פה בדיוק 200 דינרים תלך לפדות את החנוכייה וה' יהיה בעזרך!'
'אמן'
'זכור, שלוחי מצווה אינם ניזוקים!!'
'אני אזכור, תודה!!' ענה יעקב וקם לצאת…
לפתע עצר בעדו האיש ולחש לו 'שכב, שכב מהר על הרצפה! ראיתי צללית של דמות מהחלון…'
' הוא עדיין שם, עומד ליד השער' דיווח האיש ליעקב ' אני הולך לבדוק מי זה!'
'תנהג בזהירות, וה' ישמור עליך' לחש לו יעקב
האיש צעד לכיוון הדלת במהירות, פתח אותה והלך לכיוון השער.
'אתה חכם יוסף?' שאל גבר גוץ ושמנמן חבוש בכאפייה ערבית.
'כן אני הוא!' ענה חכם יוסף בתמיהה.
'מישהו מסר לך את החבילה הזו' אמר בעודו מגיש לחכם יוסף חבילה גדולה וכבידה עטופה בבדים כהים.
'הוא אמר לי שזה מאוד חשוב, אז באתי עכשיו להביא לך אותה'
חכם יוסף ניגש ונטל את החבילה מידיו של הערבי, הערבי סימן בידיו, חכם יוסף הבין והביא לו כמה מטבעות.
הערבי נשא את רגליו משם והתרחק…
חכם יוסף חזר אל הבית וסגר את הדלת אחריו.
'זה בסדר אתה יכול לקום מהרצפה' אמר חכם יוסף.
'מי זה היה?' שאל יעקב בפליאה והביט לעבר החבילה בסקרנות.
'ערבי שהביא לי חבילה' השיב חכם יוסף, תוך שהוא מתיר את קשרי החבילה. לאחר שהסיר את הבדים שעוטפים אותה, הכה את עיניהם ברק מסנוור של כסף נוצץ והחנוכייה העתיקה של בית הכנסת נתגלתה לעיניהם במלוא גודלה ויופייה!.
'אני לא מאמין…' קרא יעקב בתדהמה.
'תאמין! תאמין!' אמר חכם יוסף 'ה' לא עוזב אף אחד גם שהכל נראה סבוך ובלתי פתור הקב'ה מסדר הכל לטובה!'.
'אבל מי זה היה?' שאל יעקב, 'אולי אליהו הנביא, אולי מלאך, אבל מה זה משנה העיקר שבחנוכה יהיה לנו עם מה להדליק בהידור!!'.
-סוף-
