ספור (לכבוד יום הולדתו של ר' אריה לוין, שחל השבוע)
'אוף, לא מתחשק לי לצאת היום לחצר…' חשב לעצמו דב. 'הילדים שוב יקנו את התה המתוק שמציע השמש, ולי אין כסף לקנות כלום!' דב המסכן – הוא התייתם מהוריו וגדל בבית היתומים דיסקין בירושלים. הוא למד בתלמוד התורה 'עץ חיים', ולמרות שחבריו לא היו עשירים, היתה להם פרוטה או שתיים כדי לקנות לעצמם כוס תה חם בימים הקרים. ובכל זאת, דב לא רצה להשאר בכיתה לבד. הוא יצא החוצה, ונעמד על יד הגדר, מביט בעצב בחבריו. כמה היה רוצה לשתות משהו מתוק וחם כמוהם! וכך הדבר נמשך כמה וכמה ימים.
אף אחד בתלמוד התורה לא שם לב ליתום הקטן שעמד ליד הגדר – חוץ ממישהו אחד. ה'משגיח' של בית הספר היה לא אחר מהצדיק ר' אריה לוין, ועינו הפקוחה ולבו הרגיש הבחינו בכל מה שנעשה. הוא ניגש לשמש, ולחש לו משהו לאוזן.
'דב, גם אתה רוצה כוס תה?' פנה עוד באותו יום השמש לדב. 'זה בסדר, תשלם לי בפעם אחרת…'
דב המאושר שתה את התה החם, ומאז, בכל יום היה זוכה לשתות בדיוק כמו חבריו. ורק כשגדל, הבין שר' אריה לוין היה משלם לשמש על כל כוסות התה שלו….
17 תגובות
ראישון
אני הראשון!!!!
אנונימי
אני השני
חייב?
אני שלישי
ננה בננה
אני רביעי
לא משנה
ואני שלישית
חחחחחחחחחח
אני שבתי
12
אני רביעית !!
הספריה
אני רביעית
יווו זה היה קשה
אני הרביעי
תגובה
אני הרביעי
מקומות
אני רביעי
?????????????????????????????????????????????????????
נו, אז מה? אתם רוצים שאני אכתוב שאני רביעית?
ספריה
אני רביעית
תגובה
אני לא הבנתי למה אתם אומרים: אני ראשון, אני שני, אני שלישי? בבקשה תענו לי זה דחוף!!!!!!!
מחזיק מפתחות דיגיטלי שקניתי
כן,גם אני לא הבנתי
התה המתוק
מה זה משנה מי ראשון ומי אחרון?
תגובה
סיפור יפה דרך אגב אני חמישית