אתמול חל ג' בתמוז, תאריך פטירתו של הרבי מליובאוויטש זצ'ל, אשר נפטר לפני 27 שנה. יום זה מכונה 'יום ההילולא' והוא יום חשוב ומשמעותי בחסידות חב'ד.
קרדיט תמונה: Mordecai baron, Rabbi Menachem Mendel Schneerson2, CC BY 3.0
ביום זה נוהגים להדליק נר נשמה, ללמוד את תורתו של הרבי, לכתוב מכתב לקבלת ברכה (מכתב המכונה 'פדיון נפש'), וכן לתת צדקה.
לרבי היה אכפת מכל אדם ואדם מעם ישראל, ובמיוחד היה לו חשוב להשקיע בחינוך ילדי ישראל.
הרבי חזר והדגיש את חשיבות ההשקעה בחינוך הילדים, כי הילדים הם אלה שילכו לקבל את פני המשיח בזמן הגאולה. בשנת 1962, לרגל ציון 150 שנה לפטירתו של האדמו'ר הזקן שהיה מייסד חסידות חב'ד, במהלך שיחה פרטית עם קבוצה של תומכי ישיבת 'תומכי תמימים', שיתף הרבי סיפור מופלא שהשפיע עליו רבות:
במהלך תקופה מסוימת, התגורר האדמו'ר הזקן יחד עם משפחתו של בנו, המכונה 'האדמו'ר האמצעי', שהיה כבר נשוי ואבא לילדים.
האדמו'ר הזקן התגורר בקומה השנייה, ובנו ומשפחתו – בקומה הראשונה.
ערב אחד, ישב האדמו'ר האמצעי בחדרו ולמד תורה. בחדר הסמוך, ישן בנו הקטן.
אך מתוך שינה נפל הילד מן העריסה, והחל לבכות.
האדמו'ר האמצעי היה כל כך מרוכז בלימודו, ולא שמע את קול בכיו של הילד.
גם האדמו'ר הזקן, שהיה בקומה השנייה, היה עסוק בלימוד תורה, אך בניגוד לבנו, הוא שמע היטב את בכיו של הילד, עצר את לימודו, וניגש להרגיע את הילד ולהחזירו לעריסה.
לאחר שהילד נרגע וחזר לישון, נכנס האדמו'ר הזקן לחדרו של האדמו'ר האמצעי ואמר לו:
'עמוקה ככל שתהיה השקיעה בלימוד, או בתפילה, או במעשים טובים, כאשר ילד יהודי בוכה – יש לחוש בכך. יש להפסיק את התפילה או הלימוד, ולגרום לכך שהילד היהודי יפסיק לבכות'.
הרבי למד מסיפור זה על החשיבות הרבה שיש לדאגה לילדים ולחינוכם, ואף הורה לחסידיו להשקיע את מיטב המאמצים והמשאבים (גם על חשבון עניינים אחרים) בחינוך הילדים – השקעה זו כוללת בין היתר הקמת מוסדות חינוך והרחבתם, כך שלכל ילד תהיה האפשרות ללמוד ולקבל חינוך יהודי.
נוסף על כך, הרבי עודד את חסידיו להביא את ילדיהם להתוועדויות, גם בגיל צעיר מאוד, כדי שיחוו בעצמם חוויה מיוחדת זו. האכפתיות של הרבי לחינוך הילדים התבטאה גם במגוון דרכים אחרות כגון כינוס ילדים (ראלי), תהלוכות ל'ג בעומר, אמירת הפסוקים ועוד ועוד.
אחת המצוות, שהיה חשוב לרבי להנחיל לילדים כבר מגיל צעיר, היא מצוות הצדקה. מידי יום, בדרכו להתפלל תפילת מנחה, חילק הרבי מטבעות לילדים ולתינוקות, על מנת שיתנו אותם לצדקה בקופה הגדולה שהייתה תלויה במסדרון. הילדים היו מחכים בקוצר רוח מחוץ לחדרו של הרבי, וכאשר היה יוצא היה מחלק מטבע לכל אחד ואחד מהילדים. הרב שלמה חיים דיסקין, שהיה עד למנהג זה פעמים רבות, סיפר כי לפעמים הרבי היה שואל אותו על אחד הילדים: 'האם הילד הזה כבר קיבל מטבע?' עד כדי כך היה חשוב לרבי שכל ילד יזכה לקחת חלק במצוות צדקה בגיל צעיר.
