בפרשת השבוע שקראנו בשבת שעברה, פרשת ויחי, יעקב מברך את בניו ומקדיש ברכה מיוחדת לכל בן.
יששכר וזבולון מקבלים ברכות שונות מאוד:
זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן, וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת, וְיַרְכָתוֹ עַל-צִידֹן.
יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם, רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב, וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה, וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל, וַיְהִי לְמַס עֹבֵד”
רש'י מפרש זאת שזבולון עוסק במסחר, ויששכר לומד תורה.
לפי שיטת הרמב'ם, זבולון לא פרנס את יששכר, אלא עזר לו לפנות זמן ללימוד תורה על ידי זה שהיה מתווך וסוחר – הוא היה מוכר עבור יששכר את סחורתו מעבר לים, ומביא עבורו סחורות אחרות שבהן יכול יששכר לרכוש מוצרים אחרים.
בצורה כזו, ליששכר התפנה זמן חשוב שהוקדש ללימוד תורה.
הידעתם שגם לרמב'ם, שיום פטירתו חל השבוע בכ' טבת, היה אח סוחר שסחר עבורו מעבר לים?
בזכות העובדה שדוד, אחי הרמב'ם, סחר במקביל גם בסחורה שלו וגם בסחורתו של הרמב'ם, יכול היה הרמב'ם לשבת ללמוד תורה ולחבר חיבורים חשובים.
אך לאחר עשור, קרה אסון מצער. דוד, ספינותו והממון הרב טבעו באוקיינוס ההודי.
הרמב'ם התאבל על מות אחיו, ואף נפל למשכב במשך שנה שלמה.
הרמב'ם, שלשיטתו אין לקחת שכר על לימוד תורה, נאלץ להתחיל לעבוד כרופא.
קרדיט תמונה: Limor Noah, הרמב'ם, CC BY-SA 4.0
הרמב'ם הצליח לרפא רבים, עד שהתמנה לרופאו האישי של מלך מצרים, צלאח א-דין.
אך כמו שקורה לא פעם, כשיהודי מגיע למשרה רמה, השרים הלא-יהודים בסביבת המלך לא אוהבים את המצב… גם לרמב'ם ניסו להתנכל על מנת לסלק אותו מחצר המלך.
באחד הימים, הצליח אחד השרים להמציא עלילה שנשמעה משכנעת, והמצב הגיע עד כדי כך שהמלך עצמו חשב שאולי הטענה נכונה. על רופאו המסור הוא לא רצה לוותר, לכן החליט להשאיר את ההחלטה בידי הגורל. הוא ציווה להכין שני פתקים, שעל אחד מהם כתוב 'חיים' ועל השני 'מוות', ולהכניס אותם לקופסה סגורה. 'אם אתה חף מפשע, בוודאי תוציא את הפתק של החיים' הוא אמר.
אך המלך לא ידע שהשר הצליח להחליף את הפתק של החיים בפתק שהיה כתוב עליו מוות! כך היו בקופסה שני פתקים שכתוב עליהם מוות, ודינו של הרמב'ם נחרץ מראש. הרמב'ם ראה את השר ועוזריו מחייכים בהנאה, והבין מיד מה הם עשו. חשב הרמב'ם במהירות: איך יימלט מהמזימה שלהם?
כשהגיש המלך את הקופסה עם הפתקים לרמב'ם, הוא נטל פתק אחד, אך לפני שפתח אותו, הכניס אותו לפה, ובלע אותו! 'מה אתה עושה?!' קרא המלך. 'איך נדע מה יצא לך בפתק?!'
'בקלות' השיב הרמב'ם. 'פשוט צריך לראות מה כתוב על הפתק שנשאר בקופסה, ואז נדע מה היה בפתק שבחרתי…'
חייך המלך, שהבין כעת גם הוא מה זמם השר, ושמח על כך שרופאו הוא אדם חכם כל כך.
