שבוע שעבר חל חג הסיגד, שבו יהודי אתיופיה נוהגים לצום, ולעלות על הר גבוה כדי לחדש את הברית עם הקב'ה.
הנה כמה עובדות מעניינות שאולי שלא ידעתם על החג המיוחד הזה!
• הידעתם ששמו המקורי של החג הוא בכלל לא 'חג הסיגד'? שמו המקורי של החג הוא 'חג המֶהֶללַה' (תחינה) המוכר גם כ'עמתה סו' (חג הקיבוץ). חג הסיגד ירש את שמו העממי מיום כיפור. מדוע? מכיוון ששמו של יום כיפור באמהרית היה 'סיגד' או 'סגדת', מלשון סגידה, השתחוות ויום עבודת ה'.
• את החג חוגגים 50 ימים בדיוק לאחר יום כיפור, בתאריך כ'ט בחשוון. בדומה ליום כיפור, גם בחג הסיגד צמים. הצום נועד לבטא את כמיהתם רבת השנים של בני הגולה לחזור לארץ ישראל, וכן כביטוי לחידוש הברית בין ה' לעמו.
• כאשר חג הסיגד היה נחגג באתיופיה, נהגו להתקבץ יחד כל האנשים מכפרי הסביבה, ולעלות להר לבושים לבן לאחר שטבלו בנחל. בפסגת ההר, הקייסים (שהם הכוהנים והמנהיגים הדתיים של העדה), היו קוראים ב'אורית', ספר התורה העתיק של יהודיה אתיופיה, הכתוב בכתב געז, וכן נשאו תפילות מיוחדות על רצונם להתחזק באמונה ולזכות לשוב לירושלים ולארץ ישראל. העלייה להר מהווה תזכורת למעמד הר סיני, קבלת התורה והברית עם ה'.
בתמונה: קייסים בחג הסיגד בירושלים
קרדיט תמונה: מצילומי יהודית גרעין-כל, PikiWiki Israel 15512 Sigd Jerusalem, CC BY 2.5
• חלק מהעולים להר, נשאו על גביהם או על ראשם אבנים, כביטוי לרצונם לבקש סליחה על החטאים ולכניעה בפני ה'. כאשר התפילות הסתיימו, נהגו לרדת מההר בשירה ובריקודים, ולהתכנס לסעודת מצווה בבית הכנסת.
• לאחר שנים שבהם הקהילה המשיכה לחגוג עצמאית את החג החשוב גם בישראל, בשנת 2008, אושר בכנסת 'חוק חג הסיגד' המגדיר את החג כחג רשמי, בו נערכת עצרת מרכזית מטעם משרד התרבות והספורט, וכן פעילויות חינוכיות במוסדות החינוך. הטקס המרכזי נערך באזור טיילת ארמון הנציב שבירושלים, המשקיפה על הר הבית, וטקס נוסף נערך גם ברחבת הכותל המערבי.
קרדיט תמונה: מצילומי יהודית גרעין-כל, PikiWiki Israel 15508 Sigd Jerusalem, CC BY 2.5
• השנה, בגלל מגפת הקורונה, החגיגה קצת שונה. מספר מצומצם של קייסים הגיעו לארמון הנציב על מנת לערוך את הטקס המרכזי, שהועבר בשידור חי בטלוויזיה ובאינטרנט.
• רוצים ללמוד עוד? הנה קישורים לסרטונים, משחק וכתבות על החג שפרסמנו בעבר בערוץ:
