אריה נלחם בצבא הסורי.
זה לא היה באמת אריה. זה היה אריה-יהושע שטראוס הי'ד, שנלחם כאריה מול הצבא הסורי באזור סולטן יעקב.
ביום כ' בסיוון תשמ'ב (11.6.1982), אריה נפגע מטיל סורי ונהרג.
אריה היה גבוה מאוד וחזק. אחיו, אביעזר, מספר שהיה לו יופי חיצוני ופנימי. אריה היה אוהב לשיר שירי נשמה. מאות חניכים היו שומעים את השירה המיוחדת שלו. הוא גם היה בעל קורא בבית הכנסת.
אם היה רוצה, היה יכול להתגאות בעצמו כאריה, להיות 'מלך', אבל הוא היה הפוך לגמרי. עניו לחלוטין.
אחיו אביעזר מספר: 'הוא היה הראשון בנתינה, הראשון שעוזר. היה אחד בישיבה שהיה לו רגל קצרה ורגל ארוכה, הוא עזר לו בצבא ולקח לו את התיק במהלך המסלול, למרות שהיה כבד מאוד. אבל עזר לו רק בשביל שהחבר יוכל לעבור את אותו מסלול'.
מגיל קטן כבר הלך אריה לבקר חולים, לעשות להם קידוש והבדלה, וקרא בפניהם פרק תפילה. בתחילה, מספר אחיו, הוא לקח איתו את המשפחה שלו, ואחר כך את החניכים שלו מתנועת 'עזרא'. 'והכל הוא עשה מתוך ענווה וצניעות, עם אור זורח'.
בתמונה: משפחתו של אריה ה'יד מבקרת היום (מרחוק) את אמו.
אריה היה זריז במעשי חסד ובמצוות. הוא היה גיבור כאריה, ממש כשמו, כדי לעזור לכל מי שיכול.
גם בשעות הלילה המאוחרות היה פותח לכולם את הדלת, עם חיוך גדול על הפנים.
אריה השאיר אשה ותינוק בן שנה, שגדל וממשיך היום את דרכו בגאון. כשבנו התחתן, הוא השמיע בחופה קלטת שנמצאה בדרך פלא, בה נשמע קולו של אביו ששר לחתן ולכלה.
רוצים לשמוע גם אתם את ההקלטה, וללמוד ממעשיו, להיות אריות ולוחמים למצוות ולמעשי חסד?
בבקשה:
