בטח שמעתם על הגבלות החדשות שנכנסו לתוקף,
לפיהן אסור להתרחק מהבית מרחק הגדול מ-100 מטר שלא לצורך סיבה המוצדקת בחוק.
מה שאומר שאנחנו צריכים להשאר כמעט אך ורק בבית.
המציאות החדשה הזו היא רק זמנית (ברוך ה'), אבל יש יצור אחד בטבע שרגיל מאוד להיות כל היום בבית, אז בואו ונלמד עליו כמה עובדות מעניינות!
• שיריון רב תכליתי – השריון נראה חזק ולא משתנה, אך מסתבר שהוא ממשיך לגדול עם הצב לכל משך חייו. הוא מספק לצב הגנה מסכנות שונות, וחלק ממיני הצבים מסוגלים להכניס את ראשם, ידיהם ורגליהם לתוכו כאשר הם חשים סכנה.
הריבועים המיוחדים שעל גבי השריון נקראים 'מגני הקרן' ובניגוד לאמונה הרווחת – מספרם לא מעיד על גילו של הצב. את גיל הצב ניתן לדעת בעזרת טבעות הגדילה שעל השריון, בדומה לטבעות הגדילה של העצים.
• סוגים שונים – בישראל יש שמונה מינים שונים של צבים, אך בעולם יש מגוון רחב יותר של מינים ומשפחות. צבי בריכה, צבים מבאישים, צבים מצדדי צוואר, צבים ביצתיים ועוד.
• אריכות ימים – הצבים יכולים לחיות שנים רבות, ותוחלת החיים הממוצעת שלהם ארוכה במיוחד -ישנם מינים המסוגלים לחיות מאות שנים! בחלק מהמינים, איברים מסויימים כדוגמת הכבד והכליות לא מזדקנים כלל.
• צבי הים בסכנת הכחדה – צבי הים הם בעלי חיים מאוד עתיקים. הם אמנם חיים בים, אך בשני עניינים הם יצורים יבשתיים: הם נושמים אוויר מחוץ למים, ומטילים את הביצים שלהם על החופים.
כשצב ים נלכד ברשתות דייגים, הוא לא יכול לעלות למעלה כדי לנשום, והוא טובע.
וכשבחוף שיש בו קיני ביצי צבים עוברים אופנוענים וסקרנים, הם עלולים לפגוע בביצים ובצבים הקטנים שבוקעים מהם. גם פיתוח החופים ובנייה בהם מצמצם את האזור שאליו באים הצבים לקנן.
בעקבות הבעיות האלה, צבי הים הפכו למין בסכנת הכחדה. גופי איכות הסביבה מנסים ליצור 'חוות' קיני ביצים ולדאוג לשלומם של הצבים הקטנטנים לפני שהם חוזרים לים. יש גם תקנות על איסור צייד של צבים, והגבלות על תנועה בחופים.
נקווה שכל המאמצים יצליחו, וצבי הים החמודים יישארו איתנו עוד הרבה שנים!
