על הדוידקה שמעתם? התותח שידע בעיקר לעשות הרבה רעש הצליח להפחיד את צבאות ערב במלחמת השחרור ולגרום להם לברוח מהעמדות, ועד היום הוא ניצב בכיכר הדוידקה בירושלים.
ללוחמה פסיכולוגית, שהיא שכנוע האויב שלא כדאי להתעסק איתך, יש תפקיד חשוב מאוד במלחמות. זה היה התפקיד של הרקטה 'שביט 2' ששוגרה לפני 58 שנה…
בתקופה המדוברת, המצרים ניסו לבנות טיל שיגיע לישראל ויפגע בה. הם תכננו להציג לראווה טיל כזה בשנת 1961, אך הדבר נודע למודיעין הישראלי, שדיווח על העניין לראש הממשלה דוד בן גוריון.
'הם רוצים להשוויץ עם הטיל שלהם?' הוא אמר 'אז אנחנו נשוויץ עם הטיל שלנו קודם, ונהרוס להם את המסיבה!'
'אבל אדוני ראש הממשלה – לנו אין טיל כזה!' אמרו לו.
'לא נורא' אמר דוד בן גוריון. 'תגידו לחברים ברפא'ל לארגן משהו בזריזות. זה לא חייב לפעול באמת, אנחנו רק רוצים לעשות כאילו…'
וכך היה. ב-5 ליולי 1961, נערך שיגור של 'שביט 2' מחוף דרומית לעכו, תוך צילום מתוקשר של ראש הממשלה ושר הבטחון הגאים בהישג הישראלי. על פי הנאמר, הטיל הצליח להתרומם עד לגובה של 80 ק'מ ולהגיע כמעט עד לחלל! מרשים, אך לא ממש נכון… ייתכן מאוד שהיום היה קשה להסתיר את העובדה ששביט 2 התפוצצה באוויר ולא הגיעה לשום מקום, אך אז התמונות שצולמו מההמראה, בתוספת ההצהרה של ישראל על הצלחת הניסוי, הרשימו מאוד את העולם. כולם התפעלו מהטכנולוגיה הישראלית שעדיין לא היתה קיימת.
מה שבאמת מיוחד בסיפור הזה, הוא העובדה שבמשך חמישים שנה, איש לא ידע ששיגור 'שביט 2' היה תרמית של יחסי ציבור! העניין נשמר בסוד גמור, ורק לפני שמונה שנים, המדינה הסכימה לגלות את פרטי הסיפור המדהים הזה 
