היום חל יום הזיכרון לחללי צה'ל. כולנו מביטים בתמונות החיילים הצעירים, לבושי המדים, שמסרו את נפשם על קידוש השם וכואבים יחד עם המשפחות. אבל היום אני רוצה לספר לכם על חייל צעיר הרבה יותר: על ילד בן עשר בשם ניסים גיני, שהוא החלל הצעיר ביותר של מלחמות ישראל.
קרדיט תמונה: צלם לא ידוע. Original uploader was תמרה at he.wikipedia, Nisimgini, CC BY-SA 3.0
לפני קום המדינה, משפחתו של ניסים חיה ברובע היהודי. המצב היה קשה מאוד – הירדנים צרו על הרובע, צלפים ירו לרחובות, והרגו רבים. כמעט ולא נשארו בחורים צעירים שיוכלו להילחם ולהגן על הרובע.
שלושת ילדי משפחת גיני, חיה בת ה-14, נתן בן ה-12 וניסים בן העשר דיברו ביניהם. 'אין ברירה, אנחנו חייבים להתגייס!' הם אמרו זה לזה. 'מי יציל את הרובע אם לא אנחנו?' והם ניגשו למפקד הרובע משה רוסנק, והציעו את עזרתם.
למרות גילם הצעיר, רוסנק קיבל אותם בזרועות פתוחות. חיה שימשה כאחות במרפאה, ואילו נתן וניסים גויסו כתצפיתנים וכמעבירי מידע בין העמדות השונות. הילדים צוידו בנשק בדיוק כמו הלוחמים הבוגרים.
12 יום אחרי תחילת המצור, ניסים עמד בעמדת התצפית, כשראה דמות מתקרבת מרחוק. הוא התרומם מעט כדי לראות במה מדובר, אך צלף ירדני ירה אליו כדור, שפגע בנשק שהחזיק. הנשק התפוצץ, וניסים נפצע קשה. בתנאים שהיו ברובע, אי אפשר היה להציל את הילד האמיץ, והוא נפטר כעבור כמה שעות.
ביום למחרת, משה רוסנק חתם על הסכם כניעה, והיהודים יצאו מהרובע. כשהירדנים ראו מי היו הלוחמים, הם התפלאו מאוד. 'אילו היינו יודעים שאנחנו נלחמים נגד ילדים, כבר מזמן היינו נכנסים לרובע!' הם אמרו.
גופתו של ניסים, יחד עם גופות לוחמים אחרים שנפלו על הגנת הרובע נשארה במקום, ורק כשהעיר נכבשה במלחמת ששת הימים היא נמצאה. לאחר תשע עשרה שנה היה קשה לזהות מי החללים – אך חלל אחד זוהה בוודאות: ניסים גיני הצעיר, שהיה היחיד שעדיין היו בפיו שיני חלב…
אחרי כל השנים, חללי הקרב על הרובע זכו להיקבר בהר הזיתים, משם בעזרת ה' יקומו בתחיית המתים!
