חכמלוגי

סיפור ציוני

 שלום ילדים!

השבוע במעמול מישהו מנסה להעלים את תל אביב… בזמננו נראה שקצת קשה להעלים את תל אביב הגדולה, העיר ללא הפסקה! אך בימיה הראשונים, מישהו באמת הצליח להעלים אותה, לפחות למספר חדשים. ומעשה שהיה, כך היה:

העיר תל אביב הוקמה בתור שכונה בשם 'אחוזת בית', והיא נועדה להיות שכונה יפה וירוקה מחוץ לעיר יפו הצפופה והרועשת. בכ' בניסן תרס'ט, ששים משפחות התאספו על שפת הים כדי להגריל ביניהם את ששים המגרשים שנקנו. את ההגרלה הם עשו בדרך מקורית: הם מצאו על החוף ששים צדפים לבנים וששים צדפים אפורים. על האפורים הם כתבו את שמות המשפחות, ועל הלבנים את מספרי המגרשים, וכשהם חלקו אותם לזוגות, כל משפחה קיבלה את המגרש שלה. על המגרשים נבנו שישים בתים יפים ולבנים, כשסביב כל בית גינה פורחת. שנה אחר כך, החליטו המתיישבים להחליף את שם השכונה ל-'תל אביב'.

עברו ארבע שנים נוספות, ומלחמת העולם הראשונה פרצה. במלחמה היתה מעורבת גם טורקיה, ששלטה באותה תקופה בארץ. בתחילת המלחמה היא גירשה מיפו את היהודים, ולקראת סוף המלחמה, גם תושבי תל אביב גורשו מבתיהם שליד הים. באותה תקופה כבר היו 140משפחות בתל אביב, וכולם נאלצו לעזוב את ביתם ולצאת ל'גלות' בפתח תקווה ובכפר סבא. בשכונה נשארו רק שנים עשר שומרים, שהחזיקו את המפתחות לבתי העיר. הסופר והצייר נחום גוטמן, שהיה נער בן 19, סיפר שהיה קשה מאוד לעזוב את הבית! הוא כתב על התקופה הזאת ספר מפורסם בשם 'שביל קליפות התפוזים'. נחום באמת ברח מבית הוריו שגלו לכפר סבא, והתחמק חזרה לתל אביב, שם היו כל הבתים ריקים ונעולים… ממש עיר רפאים!

תושבי השכונה שמחו מאוד כשהבריטים כבשו את המקום מידי התורכים כעבור שמונה חדשים, ואפשרו להם לחזור הביתה. היום, קשה לדמיין את תל אביב הענקית והשוקקת כשהיא ריקה מתושביה… 

10 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Hide picture