כייס היהלומים

כייס היהלומים – היכן השמחה?

אי שם, בהודו הרחוקה, חי לו כייס. הוא היה גונב בסתר מכיסי האנשים, אך הוא השתדל לגנוב רק חפצים יקרים במיוחד, כמו יהלומים.

יום אחד, הסתובב הכייס בשוק היהלומים של דלהי, העיר הגדולה.

הוא חיפש לו קרבן מתאים, ובסוף בחר באדם שראה אותו קונה יהלום יקר במיוחד באחת החנויות. הוא עקב אחריו, וכשראה שהוא מגיע לתחנת הרכבת וקונה כרטיס, הוא הזדרז לעמוד בתור אחריו.

ברכבת היו קרונות עם מיטות לשנת לילה, והכייס הצליח לסדר לעצמו כרטיס באותו התא כמו בעל היהלום. 'במשך הלילה בוודאי אצליח לגלות היכן הוא שומר על היהלום שלו…'  חשב לעצמו הכייס, מתכנן כבר מה הוא עומד לקנות מכספי היהלום הענק.

אך בעל היהלום היה אדם פיקח. הוא שם לב שהטיפוס שנמצא עמו בתא נראה לו מוכר. 'הממ… האיש הזה הסתובב היום בשוק היהלומים!' הוא חשב לעצמו. 'לא הייתי מתפלא אם יש לו כוונות זדוניות…' הוא נכנס לאמבטיה, החליף את בגדיו, ושם את היהלום במקום בטוח. רק אחר כך, הלך לישון בשקט.

באמצע הלילה קם הכייס, ובשקט מוחלט התחיל לחפש את היהלום בתא. הוא חיפש היטב בכיסיו של סוחר היהלומים, אך לא מצא דבר.

הוא חיפש בכל תא ותא בתיקים שלו, אך היהלום לא נמצא. כך, במשך שעות, ניסה למצוא את היהלום היקר, אך לשווא! מאוכזב, כועס ועייף חזר הכייס לישון.

בבוקר, כשהתעורר הכייס, הוא גילה שבעל היהלום עזב את התא וירד מהרכבת. אך על מיטתו הוא מצא מכתב: 'עבור שכני לתא'. הכייס פתח אותו בסקרנות, וקרא את הכתוב בתדהמה.

'היהלום היה בכיס המעיל שלך. ידעתי ששם לא תחפש…'

משנכנס אדר מרבים בשמחה, אבל איפה מוצאים את השמחה? לפעמים אנחנו חושבים שאם רק יהיה לנו מה שיש לחבר, נהייה שמחים. אך האמת היא שהשמחה נמצאת כבר אצלנו, בדברים הטובים שקורים בחיים שלנו! וכמו הכייס בסיפור, אנחנו מחפשים את האושר בכל מקום, מלבד אצלנו בכיס…