אחרי ימים של נדודים ורעב התקבל הרשלה לישיבה אך בכל הארוחות כמו כל הזמן היה צריך ללכת לבתים כדי לאכול ארוחה, יום מן הימים הרשלה רצה לאכול הלך לבית של עשירה , אבל קמצנית הביאה לו תה בלי סוכר ועוגיות ראה את זה ואמר לה מדוע אין סוכר אמרה זה נגמר ואמר את יודעת שכל הסוכר בעיר מורעל שאלה בבהלה: מהההה הלוא היום בבוקר קניתי סוכר אמר הרשלה תביא לי ואני יבדוק אותו רצה והביאה לפניו טעם בלשונו ושם בתה ואכל ואכל עשה עצמו חושב ואמר לא גבירתי הסוכר שלך אינו מורעל. חהחהחה