רעיונות קצרים על חגי חודש אייר- ישי מושקוביץ

רעיונות קצרים על חגי חודש אייר

מאת- ישי מושקוביץ

ספירת העומר

'וְהֵנִיף אֶת-הָעֹמֶר לִפְנֵי ה' לִרְצֹנְכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן'. 

בספר שמות כתוב 'לכו התקדשו לי' דרשו חז'ל שהיו צריכים להיטהר

להזדכך כמו שאמר בעל התניא:

עומר התנופה– אנו מרימים ומניפים את עצמינו ע'י תורה ומצוות

שאנו מקיימים כדי להתקרב לה' מלך מלכי המלכים ליום מתן תורתינו

הקדושה, כמו קורבן העומר שהיו מניפים אותו.

ועוד אפשר להוסיף שמן השעורים היו מביאים את קרבן העומר

למרות שזה חמץ לחם רגיל…

אבל אפשר לומר שכמו השעורים שזהו הדגן הפשוט ביותר כך אפילו

אנשים פשוטים יכולים להניף את עצמם כלפי הקב'ה והיום הגדול-

יום מתן תורה.

יום העצמאות

אז מדוע לפני הבית הראשון כאשר הגיעו בני ישראל לארץ בפעם

הראשונה לא עשו איזה יום טוב או חג?

1) בספר יהושע מסופר שהלוחמים ישבו בסוכות ולכן קבעו את סוכות       בתור חג עצמאות השיבה הראשונה של העם השלם לארץ.

    אך מדוע ה' עשה דווקא סוכות?    

    כי סוכות הוא דבר שמסכך ומגן כמו הלוחמים של יהושע

    ועמ'י שהגנו וכבשו את הארץ.

2. אכן לא קבעו יום טוב כי אין זאת הייתה גאולה שלימה והיינו

    עתידים לשוב לגלות (גלות בבל).

הגאולה בתנ'ך

בתנ'ך הגאולה נזכרת בתור פדייה לדוגמא-

'וְאִישׁ כִּי לֹא יִהְיֶה-לּוֹ גֹּאֵל, וְהִשִּׂיגָה יָדוֹ וּמָצָא כְּדֵי גְאֻלָּתוֹ'. 

וגם- 'וְאִם-גָּאֹל יִגְאַל אִישׁ מִמַּעַשְׂרוֹ חֲמִשִׁיתוֹ יֹסֵף עָלָיו'. 

ועכשיו מובן מדוע כתוב בתורה- 'וגאלתי אתכם בזרוע נטויה,

ובשפטים גדולים'.

ובנביאים זהו העניין של הפדייה של ישראל מן הגויים שהובטח

שה' יגאלנו מן הגויים.

ועכשיו השאלה מי יגאלנו/יפדנו מן הגויים והאם הגאולה העכשווית

שחזרנו לארץ ישראל האם היא נחשבת בתור קיבוץ הגלויות הנבואי?

הרמב'ם בהלכות מלכים כותב- 'המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר

מלכות בית דוד ליושנה הממשלה הראשונה, ובונה מקדש,

ומקבץ נדחי ישראל'. 

זאת אומרת שה' ימליך את מלך המשיח הוא יקבץ ע'י ה' את עם

ישראל מהגויים.

זאת אומרת שה' ימליך את משיח בן דוד והוא ישפוט את העם

משפט צדק וה' יחזירנו לארצינו.

וזו היא המסקנה שה' כנראה עשה בעצמו ע'י שליח – משיח בן דוד,

וזוהי העלייה לארץ לפי הרמב'ם.

יום הזיכרון לחללי צה'ל

אנו צריכים לזכור שכאשר יש איזה אבלות או צום לא צריכים לבכות

על מה שהיה אלא צריכים לחשוב על מה אפשר לתקן.

כשאדם נפטר צריך לחשוב על מעשיו הטובים ולהמשיך בדרכו.

הרבה אנשים חושבים שצריך לעשות טקסים לזכר החללים

וצריך לבכות עליהם ולהתאבל עליהם.

אבל הם טועים! צריך להתקדם ולחשוב על מה צריך לשפר.

החללים–

במנגינה הכללית השמחה תמיד יש אילו קולות עצובים, צלילי קולם

של הנופלים מעם ישראל, אותן הנשמות הטהורות שנפלו על קידוש ה'.

ועכשיו הן במקום שאין בו את מלכות הרשעה או הבקשות של ראש

השנה ויום הכיפורים ('ותעביר ממשלת זדון מן הארץ').

ארץ ישראל נקנית בייסורים והם קיבלו את זה בשמחה, את כל ייסורי

המלחמות, כמו המעלה הגדולה של אהרן הכהן: 'וידם אהרן'.

ויהי רצון שהם יחזרו אלינו במהרה ותהיה תחיית המתים!

יום ירושלים– 

יום ירושלים זהו יום שיחרור העיר העתיקה, הלב של עם ישראל-

הר הבית. ביום זה קרה דבר גדול! הגאולה באה קמעא קמעא

כמו שכתוב: 'והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול…'

'שופר קורא בהר הבית'! הרב גורן תקע וחזון אמיתי התגלה.

לכן אנו חוגגים את יום ירושלים.

ירושלים עיר החיבור ע'י השלמות–

ירושלים אינה מופיעה בתנ'ך בתור 'ירושלים' אלא כתובה כך- 'ירושלם'.

שכל מי שנמצא בקדושתה לא ניזוק לפי המשנה במסכת אבות:

'לעולם לא הזיק עקרב בירושלים' וכל אחד אוהב את הזולת ומתחבר

אליו לפי שכל עולי הרגלים היו בשמחה ע'י החיבור הזה של העיר

כמו הפסוק: 'ירו-שלם כעיר שחוברה לה יחדיו'. רק ע'י החיבור

הזה של שני הדברים- ירו-שלם, של החיצוניות של ה'ירו' (כמו יראו-

ראייה- דבר חיצוני), ותיקון המידות לשאיפה לשלימות פנימית.

כך נוצרת השלימות האמיתית לביאת המשיח!

יהי רצון שנזכה במהרה לחיבור הזה!