לא עומד במקום!
/ חים ברנסון
כשאנו ממתינים להתקדם כבר לשלב הבא,
ה‘ ממתין שננצל את מה שאפשר להוציא מפה.
בפרשה כתוב שכדי שבני ישראל ימשיכו במסעם לארץ
הנכספת היה צריך שהענן יתרומם מעל למשכן.
כל עוד הענן היה שורה על המשכן, לא נוסעים. נשארים במקום.
ננסה להכנס לרגע לראש של יהודי פשוט ממשפחה ממוצעת
בשבט אשר. או נפתלי. לוֹ אמרו שמטרת ההליכה במדבר
היא להגיע לארץ ישראל. הוא יודע שכשנשארים במקום,
זמן ההגעה ליעד מתארך. בלי לדבר על כך שעצם ההִשארות
במקום לא תמיד נעימה.
מה עובר בראש היהודי כשהענן נשאר על המשכן ועוצרים
במקום זמן רב, שנה למשל?
אולי הוא היה קצר רוח. אמנם יכול להיות שלא היה לו
יותר מדי מה לעשות עם זה, אך יכול להיות שהוא כן יכל
להתפלל לה‘ שיפתור את הבעיה הגורמת לו רוח מקוצרת.
אבל הוא יכל לגשת לעניין ממקום אחר, עם רוח אחרת,
רגועה, ועם נחת הנובעת מהבנה שנכון שיקח זמן עד
שעם ישראל יגיע לארץ, אבל כנראה שעוד לא הגיע הזמן
לעבור הלאה. אם ענן השכינה נמצא עכשיו כאן –
כנראה שיש כאן משהו. זה המקום להיות בו כעת,
ולעשות בו את העבודה, לתקן פה משהו.
ומהמסע במדבר – לחיינו, ישראל התשע“ד.
גם בחיים שלנו יש השראת שכינה וענן הנוסע ועומד במקום,
לעתים כך ולעתים כך.
ה‘ מכוון כל אחד בדרך המיוחדת לו, ומקדם אותו כל הזמן
משלב לשלב: בילדות הוא רוכש כלים בסיסיים לחיים
ובעזרת הוריו מתעצבת אצלו הגישה לחיים.
בנערות הוא מוסיף עוד ערכים ומפתח את אישיותו.
בבגרות הוא פועל רבות במישור המעשי של העולם,
ובזקנה הוא פנוי מטרדות ויכול להתעלות בקניית תורה
ובשאר עבודת ה‘, וכן להעניק רבות למשפחתו ולאנשים אחרים.
לפעמים נראה לנו כאילו העסק תקוע. אנו דורכים במקום.
אז, עלינו לשלוף לעצמנו את הענן השוכן על המשכן.
כנראה שעוד לא הגיע הזמן, ומנגד – יש לנו מה לקחת מכאן.
כשיגיע הזמן, ה‘ לא יחכה כדי לקחת אותנו לתחנה הבאה.
עם הרכוש שצברנו בינתיים.
כמו כן, יש מצבים בחיים שבהם אנחנו מתקדמים,
אולם אנו מצפים להיות כבר בעתיד – באירוע קרוב,
או בשלב הבא בחיים: להיות כבר בתיכון,
להיות כבר אחרי תיכון, להיות כבר זוג צעיר או לחבוק כבר ילד.
לא משנה איפה אנו כעת – אנו פה בהשגחה.
יש לנו מה לעשות כאן.
השלב הבא יגיע בעזרת ה‘, וכדי שכשנעמוד בו נוכל
להסתכל לאחור בסיפוק של עשיה, כדאי שלא נבזבז
את ההווה במחשבות על העתיד, אלא נעשה את מה
שבפינו וידינו לעשות, ונגלה את רצון ה‘ ששורה ממש כאן.
