בלב שכונה ערבית (חלק ב')
/ הלל קדר
לקריאת החלק הראשון של הסיפור לחצו כאן !
פרק ג'-מתח בנסיעה
שמואל חזר ביחד עם ג'ק לבית (לא מכירים את ג'ק? בהמשך
תראו שהוא התווסף לסיפור). הם סיפרו לכל המשפחה כל מה
שעבר עליהם. 'אולי נלך עוד פעם לשכונת אבו סווללה',
שאל שמואל, 'רק עם תגבורת?', כל המשפחה הסכימו.
הם החליטו שיוסי-האבא, שמואל, יעקב, ג'ק וחנה, ילכו עוד
פעם לשכונה הערבית אבו סווללה. הם התחילו לנסוע מביתם
לשכונה. שהתקרבו יותר לשכונת אבו סווללה חנה הרגישה
שפגע בה משהו. היא לא התייחסה ולא סיפרה לכולם.
אחרי כמה שניות גם שמואל הרגיש פגיעה אבל יותר כואבת,
גם הוא התעלם. אחרי עוד מספר שניות גם יעקב הרגיש
ובאמת ממש כאב. צעקה נפלטה מפיו. אבא-יוסי לא הבין,
רק אז חטף פגיעה רצינית בכתף.
פרק ד'- ושוב בשכונה הערבית אבו סווללה
הם הסתכלו לאחור, וראו ערבי זורק אבנים על רכבם.
הם לא הבינו עד שהסתכלו על הבגדים שלהם וראו שהם
לא מחופשים לערבים! יוסי (אבא) נסע בזהירות עד לבית.
הם התחפשו לערבים. הם לא חטפו שום פגיעות והנסיעה
עברה בשלוה ובנחת. הם הגיעו לכפר, ושמואל ו-ג'ק
(דרך אגב נעשה הכרות עם ג'ק: ג'ק הוא ילד שעלה מאנגליה,
הוא יתום והמשפחה הסכימה לגדל אותו. נראה שהוא מאוד עוזר
בהרפתקה!) ושמואל וג'ק הראו להם את הדרך ל'בית עַלי'.
הם דפקו בדלת. פתח להם ערבי קשיש אבל בריא לגמרי.
הם שאלו אותו 'מי זה עלי?' (השיחה התנהלה באנגלית).
הקשיש אמר 'זה אני'. הם אמרו- 'מה אתה לא בבית החולים?'.
הוא ענה- 'לא, למה שאני אהיה?! שאהיה בריא….'. 'אבל בואו
תכנסו לשתות קפה או לאכול אוכל טעים'.
המשפחה לא הסכימה לאכול לא כשר. הם אמרו 'אנחנו מעדיפים
לא לאכול. זה לא נעים לנו שתביא לנו, רק באנו לכאן כדי לדעת
מה קורה כאן. אנחנו בדואים מהמדבר שרוצים אולי לגור פה'.
עלי ענה- 'טוב אז רק שבו על הכורסה ביחד איתי ונדבר.'
הם ישבו על הכורסה כשלפתע הם הרגישו זרועות קושרות
את ידיהם וגופם וצחוק צעיר ופרוע מתגלל באויר!!!!!
למעבר לחלק השלישי של הסיפור לחצו כאן !
