חכמלוגי

ימי החנוכה- חלק א'

 

 

ימי החנוכה (חלק א')

מאת אהוד גרשוני

 

   

'אז אגמור בשיר מזמור חנוכת המזבח…' סיימה המשפחה

לשיר את השיר 'מעוז צור'. 'ועכשיו למתנות של חנוכה!',

צעק אורי הבן הקטן כשעינו נעוצות במתנות המוטמנות בארון.

'סבלנות…' אמר אבא בנחת. '…קודם כל אמא תכין סופגניות

ואז תקבלו את המתנות.' וכך היה, כל המשפחה ישבה סביב

השולחן ואכלה את הספינג'ים (סוג של סופגניות) במתכון

של אמא העובר במשפחתה. 'ועכשיו המתנות שהבטחתם!'

אמרו כל הילדים. 'בסדר, חכו בסלון ומייד נביא לכם את המתנות',

אמרו אמא ואבא. תוך כדי שהילדים חיכו בסלון אבא ואמא

הסתודדו בחדרם. 'מה את אומרת, להביא להם את זה?'.

'אני חושבת שכן, הם כבר מספיק בוגרים.' לבסוף הביאו

אבא ואמא מתנה לכל הילדים: סביבון מדליק אורות נוצץ.

כל הילדים שמחו והתלהבו ושיחקו בסביבון עד שעת לילה

מאוחרת. 'אני קצת חוששת לגבי הסביבון הזה.'

חשבה לעצמה ראשית. 'מעניין מאיפה אבא ואמא השיגו

אותו'. 'ילדים, הגיע הזמן לישון', אמר אבא.

מיד כל הילדים רצו במיטות ונרדמו כמו תינוקות.

אבא ואמא השקיפו מבחוץ כדי לראות איך ילדיהם המתוקים

נרדמים. ובעיקר השקיפו על הסביבון. וראשית, הבת הגדולה,

עוד לא נרדמה. היא ניסתה להירדם, אולם כשהסתכלה על הקיר

ראתה צל של סביבון זז על הקיר.

'טוב, אני בטח מדמיינת', חשבה לעצמה, וניסתה להירדם.

עד ששמעה קריאות: 'ראשית… ראשית…'

'זה הזמן!', אמר אבא לאמא ומיד ברחו משם.

'מ.מ.מ.מה זה היה?' קמה ראשית ממיטתה, 'זה אני, הסביבון…'

שמעה שוב קול חרישי. 'איזה סביבון?' שאלה ראשית.

'הסביבון שקיבלתם היום…' ראשית לא האמינה,

היא צבטה את עצמה כדי לוודא שזהו לא חלום.

'סביבון מדבר? אני לא מאמינה!' אמרה ראשית.

'אז כדאי שתתחילי להאמין…' אמר הסביבון.

'כי את עכשיו נמצאת מילימטר ליד מחנה המכבים,

2 מטר ליד בית המקדש!', הסביבון חייך לעצמו בשקט.

ראשית הסתכלה סביבה ובאמת ראתה מחנה שלם של מכבים,

ולידו מבנה מפואר שראתה רק בציורים… היא החליטה להיכנס

פנימה,ולפתע ראתה את כל הדברים הקדושים- המזבח, המנורה,

ועוד… 'אני לא מאמינה!' אמרה ראשית. 'זה בית המקדש!

אני בתקופת היוונים והמכבים! בתקופה של:חג חנוכה!'.

'אז מה חשבת?', אמר הסביבון לראשית.

'שסתם אבא ואמא הביאו לכם סביבון מדליק שכמוני?'.

בעוד הסביבון מדבר עם ראשית נכנס אחד מחיילים היוונים

במבט רצחני בעיניים ומסתכל עליה. 'בוא נברח מפה!',

צעקה ראשית לסביבון. 'אני לא יכול!' צעק הסביבון.

ראשית לא הספיקה לחזור לקחת את הסביבון וכבר היווני לקח

את הסביבון ומעך אותו באגרופיו. 'לא! לא!' צווחה ראשית.

'איך אחזור הביתה בלעדי הסביבון?'.

 

 

איך ראשית תצליח להחזיר את הסביבון ? 

 

ומי האיש שעומד באמת מאחורי הסביבון?

 

ומה אבא ואמא וכל המשפחה כשלא ימצאו את ראשית בבית ?

 

כל זאת ועוד בפרק הבא

 

  

 

21 תגובות

  1. לא הבנתי כלוום
    אני לא הבנתי מה בעצם ההורים של ראשית חושבים…. ולא הבנתי כשהם אומרים 'הגיע הזמן' ובורחים וגם כשהם אומרים 'הם כבר בוגרים' מישהו יכול להסביר לי בבקשה מה כאילו קרה פה?

  2. אהההההה…
    זה הילד הזה מניידת החלומות!!!!!! זה שהחלום שלו היה להיות שדרן ….. חמוד… אני מבינה שיש לו עוד חלום, להיות סופר!! חלום לא רע רק אני מקווה שלא תתפוצץ מרוב האופציות שיהיה לך לעבוד בעתיד מי יודע אולי תעבוד בכולם!!! חחחחחחחח בלי להעליב! פשוט גילנו עוד כשרון צעיר וצריך לפנות מיד שוב למחשב החדש של יהונתן ורק שנישמע את ה:'הגיע חלום חדש' 'איזה חלום אדדדדדיר' ואז נהיה רגועים….

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Hide picture