המוביל הארצי

איזה חום! מה עושים? הולכים לברז, וממלאים כוס מים. אולי גם שוטפים פנים. כל כך ברור לנו שבתנועה קטנה המים יזרמו לתוך הכיור, שאנחנו אפילו לא חושבים מהיכן המים האלה הגיעו! אלה מאיתנו שגרים באזורים קרים וגשומים יחסית, כמו צפון הארץ, יכולים אולי לשתות מים שמובאים אליהם ממעיינות ונחלים, אך מה יעשו תושבי הנגב הצחיח? איך אפשר לחיות בערד או בירוחם בלי מים?

את הבעיה הזאת רצו לפתור מנהיגי מדינת ישראל הצעירה, והם החליטו לבנות מערכת שתוביל מים מצפון הארץ לדרומה, כדי שיהיה אפשר לפתח את כל אזורי ארץ ישראל. רק תחשבו איזה מבצע מסובך! מי הכנרת נמצאים בעומק של מעל 200 מטר מתחת לפני הים, והיה צריך לדאוג להעלות אותם למקום גבוה, שממנו יוכלו לזרום. צריך היה להעביר את המים על פני הרים ועמקים, לבנות להם בריכות אגירה ותעלות, וגם לסנן אותם, כדי שיהיו ראויים לשתיה.

במשך אחת עשרה שנה, מעל 4000 עובדים חפרו תעלות ומנהרות, התקינו צינורות ומכונות שאיבה, ועשו עוד אלף ואחת פעולות כדי שכולנו נוכל ליהנות ממים טובים ונקיים. חלק מהפעולות היו ממש נועזות, כמו הצמדת צינורות לגדות נחל עמוד העמוק. ואחרי כל העבודה הזאת, בדיוק השבוע לפני 53 שנה, נחנך בשקט המוביל הארצי! למה בשקט ולא בחגיגה גדולה, אתם שואלים? כדי שהאויבים שלנו לא ינסו להרוס לנו את החגיגה ולחבל במערכת המשוכללת והחשובה הזאת.

בתמונה: קטע מהמוביל הארצי ליד קיבוץ חוקוק. קרדיט : Ariel Palmon, National Water Carrier of Israel near kibbutz Hukok ap 001, CC BY 3.0

אז בפעם הבאה שאתם פותחים את הברז תזכרו כמה עמל ומחשבה וכסף הושקעו כדי להביא לכם את המים הטעימים שאתם שותים!