השבוע בתאריך י'ט בכסלו חל 'חג הגאולה', התאריך שבו שוחרר רבי שניאור זלמן מלאדי, האדמו'ר הזקן שייסד את חסידות חב'ד, מהכלא הרוסי בשנת 1798.
האדמו'ר הזקן נכלא בעקבות הלשנה של מתנגדים לתנועת החסידות, שפנו לשלטונות הרוסיים והאשימו את האדמו'ר הזקן בשיתוף פעולה עם האימפריה העותומאנית, שהייתה האויבת של רוסיה באותה התקופה.
מובן שהאדמו'ר הזקן לא פעל כנגד השלטונות, אלא רק תמך כספית ביהודי ארץ ישראל, שהייתה נתונה אז תחת השלטון העותומאני.
לאחר שנכלא, הגיע שר מטעם הממשל הרוסי לבקר את האדמו'ר.
השר, שהיה בקיא בתורה, החליט לנצל את המעמד ולשאול את האדמו'ר הזקן שאלה שהטרידה אותו תקופה מסוימת: 'לאחר חטא עץ הדעת, כתוב בתורה שאדם וחווה התחבאו בגן. מיד לאחר מכן, נכתב ' וַיִּקְרָא ה' אלוקים, אֶל-הָאָדָם; וַיֹּאמֶר לוֹ, אַיֶּכָּה'. אם ה' הוא אכן כל יכול ויודע הכל, הרי הוא כבר ידע בדיוק היכן אדם וחווה מתחבאים. אז למה ה' שאל את האדם היכן הוא נמצא?' שאל השר.
האדמו'ר הזקן מיד השיב לו לפי פירושו של רש'י, שכמובן שה' ידע היכן האדם הסתתר, וכי הקריאה 'איכה?' הייתה פשוט דרך לפתוח בשיחה עימו.
אך השר לא היה מרוצה מהתשובה.
'אני כבר מכיר את הפירוש הזה. אני רוצה לשמוע מה הפירוש שלך, האדמו'ר הזקן, לכך.'
'בשמחה' ענה האדמו'ר הזקן 'כשאדם מגיע לגיל מסוים, למשל הגיל שלך (בשלב זה, לתדהמתו של השר, הזכיר האדמו'ר את גילו המדויק של השר), ה' שואל את האדם 'אַיֶּכָּה?' זאת אומרת האם אתה יודע מה הייעוד שלך בעולם הזה? ומה כבר הספקת לפעול בעולם?'
השר התרשם מאוד מתשובתו של האדמו'ר והתרצה.
האדמו'ר השישי של חסידות חב'ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון, נהג לספר את הסיפור הזה והוסיף כי התשובה של האדמו'ר הזקן הועילה לא רק לשר, אלא גם לאדמו'ר הזקן בעצמו, שנזכר בה בכל פעם שכמעט ופרחה נשמתו מרוב שמחה שזכה לשבת בכלא על כך שהפיץ את רעיונות החסידות. המילה 'אַיֶּכָּה?' הזכירה לאדמו'ר הזקן כי יש לו עוד שליחות לבצע בעולם הזה, וכי עליו להמשיך ולפעול להפצת החסידות ולהרבות טוב בעולם. וכך, צלח האדמו'ר הזקן את תקופת כליאתו עד ליום שחרורו בי'ט כסלו. ומאז ועד היום תאריך זה מצוין כיום שמחה, 'חג הגאולה'.
