השבוע, לפני 238 שנה, הוטס לראשונה כדור פורח.
הנה כמה עובדות מעניינות על הכדור המרתק הזה!
קרדיט תמונה: Wajahatmr, Ballooning Away in Maasai Mara, CC BY-SA 3.0
• איך הכל התחיל – האחים ז'וזף-מישל וז'אק-אטיין מונגולפיה חיו בעיירה קטנה ליד העיר ליון שבצרפת, שם התפרנסו מייצור נייר. לאחר שהבחינו (ככל הנראה) כי שקיות נייר מסוגלות להתרומם באוויר למספר שניות כאשר ממלאים אותן בעשן מדורה, החלו האחים לערוך ניסויים במטרה ליצור כלי תעופה חדש, המבוסס על העיקרון שבו הבחינו.
תחילה נערכו הניסויים על דגמים מוקטנים, וכאשר ניסויים אלו נחלו הצלחה, עברו האחים לאתגר הבא – בניית הכדור הכדור הפורח הגדול הראשון. ליצירת הכדור הם השתמשו בחומר הגלם האהוב עליהם – נייר, אך הפעם הוא שימש רק כחומר ריפוד לחומר המרכזי של הכדור, שהיה בד פשתן בקוטר של 12 מטר. הכדור שיצרו נשא משקל של כ250 קילוגרמים! ב- 4 ביוני 1783 החליטו ז'וזף-מישל וז'אק-אטיין להדגים לראשונה את הכדור הפורח שלהם בפעולה.
הם מילאו אותו בעשן מדורה, והוא הצליח במשך 10 דקות שלמות לרחף בגובה רב, לעיניהם של הצופים המשתאים.
קרדיט תמונה: Image by Peggy und Marco Lachmann-Anke from Pixabay
• הנוסעים הראשונים – הידיעה על ההמצאה החדשה נפוצה ברחבי אירופה, ולהדגמה הבאה הגיע מלך צרפת בכבודו ובעצמו, לואי ה – 16, יחד עם כל אנשי חצרו. בהדגמה הזו, בשונה מההדגמה הראשונה, על הכדור פורח היו נוסעים! אך אלו לא היו בני אדם…למשימה נבחרו כבשה, תרנגול וברוז!
• הטייס שלנו – הגה? בלמים? לא בכדור פורח. לכדור פורח גם אין מנוע או מערכת הפעלה. אז איך הטייס, מפעיל הבלון מסוגל לנווט אותו למקום הרצוי? הכל תלוי בזרמי הרוח, וביכולת של הטייס 'לשוט' על הזרמים הנבחרים, אשר יובילו אותנו למקום הרצוי.
קרדיט תמונה: Image by João Paulo from Pixabay
איך הוא עושה זאת? הטייס מנמיך ומגביה את הכדור פורח באמצעות שליטה מבוקרת על מערכת המבערים של הכדור (השורפים גז מיוחד הנקרא פרופיין). כאשר הטייס מגביר את עוצמת הבעירה, גדל הפער בין הטמפרטורה של האוויר הכלוא בבלון ולבין האוויר שבחוץ, וכך נוצר כוח עילוי שהופך את הכדור הפורח ל'קל' יותר מהאוויר עצמו, ומעלה אותו למעלה יותר. וכך, הטייס מוריד ומעלה את הכדור בהתאם לזרמי הרוח השונים, אשר מובילים אותו אל היעד הרצוי. זו גם אחת הסיבות שמפעילי בלונים תמיד בודקים מראש את מזג האוויר, כיווני הרוחות הצפויות ועוצמתן, ואף משנים את כל המסלול בהתאם.
• חוקרים מעופפים – בשל העלות הנמוכה (יחסית) והיכולת שלהם להגביה עוף בשילוב עם משך שהייה רב, תחנות מטאורולוגיות רבות משתמשות בכדורים פורחים לצורך חיזוי מזג האוויר.
הבלונים מופרחים פעמיים ביום, והם משמשים גם למחקר וגם לחיזוי מזג האוויר.
• פסטיבל כדורים פורחים – ברחבי העולם עורכים מידי שנה פסטיבלים המוקדשים לכדורים פורחים , ובהם ניתן לראות במקום אחד מגוון של כדורים בגדלים ובעיצובים שונים ומעניינים!
קרדיט תמונה: DarlArthurS, Colorado Springs Hot Air Balloon Competition, CC BY-SA 3.0
גם בישראל נערכים פסטיבלים כאלה, בדרך כלל בגלבוע ובנגב. משתתפי הפסטיגל יכולים לצפות בתהליכי הכנת הכדורים לתעופה ובמטס המרהיב שמובילים טייסים מומחים מחו'ל. הייתם רוצים להשתתף בפסטיגל כזה? שתפו אותנו בתגובות!
