בגלל חתול חולה
השבוע, בכ'ה סיון, חל יום פטירתו של הרב הראשי הספרדי, הראשון לציון, הרב מרדכי אליהו זצ'ל.
ספורים רבים מסופרים אודות הרב אליהו, סיפורי ניסים ונפלאות. אבל אני דווקא רוצה לספר ספור קטן שממחיש עד כמה הרב היה קשוב לכל אחד ואחד מישראל.
בכל בוקר, אחרי שהרב היה חוזר מהתפילה, ולפני שהיה הולך לעבודתו בבית הדין, היתה אצלו שעת קבלה. תורים ארוכים של אנשים ניצבו בפתח כדי להתייעץ עם הרב, וזמן קצר לפני שהיה עליו ללכת, משמשו של הרב היה מבקש מהקהל ללכת, כדי שהרב יוכל לאכול משהו קטן לפני עבודתו.
בוקר אחד, בדיוק כשהרב היה צריך לאכול את ארוחתו, אישה אחת באה לשמש בדרישה. 'אני חייבת לראות את הרב!' היא אמרה 'זה פיקוח נפש!'
פיקוח נפש? כמובן שהאישה הורשתה להכנס לחדרו של הרב, ושם היא נשארה עשר דקות תמימות. בסוף, כשיצאה, שמעו כולם איך הרב אומר לה שאם הדבר לא יעזור, היא מוזמנת לחזור אליו שוב.
'נו, זה באמת היה פיקוח נפש?' התעניין הרב שסידר את התור אצל הרב, הרב יהודה מוצפי.
'לא בדיוק' אמר הרב אליהו. 'החתול של האישה הזאת חולה, והיא מוטרדת מאוד.' חלק מהנוכחים חייכו.
'ומה אמרת לה?' שאלו את הרב. 'הסברתי לה שכדאי אולי לשנות את התזונה של החתול…ושאם לא יעזור, שתחזור אליי.'
'אבל הרב, בגלל החתול הזה לא הספקת לאכול ארוחת בוקר!' אמר הרב יהודה 'היה שווה להפסיד את ארוחתך בגלל חתול חולה?'
'בהחלט!' השיב הרב. 'ראיתי כמה החתול הזה חשוב לאישה. היא אוהבת אותו מאוד, ואם יקרה לו משהו, מי יודע כמה היא תצטער! לכן היה עדיף לעזור לה. לאכול אוכל בהמשך היום…'
