לא ברור אם מה שנעשה היום צריך להיות בפינת הניסוי או במטבחון, אבל בכל מקרה, זה כיף! לפחות אם אתם אוהבים סוכריות…
מה צריך?
• כוס מים
• שלוש כוסות סוכר
• צבע מאכל (אם תרצו)
• צנצנת שקופה או כוס
• שיפוד
• אטב כביסה
• הרבה סבלנות
מה עושים?
שופכים מעט סוכר בצלוחית, מרטיבים את קצה השיפוד במים, ומסובבים אותו בתוך הסוכר, כך שיידבקו עליו גרגרים. מניחים אותו בצד על נייר מגבת עד שהוא יבש (לגמרי!).
בעזרת מבוגר, בקשו מהמבוגר לחמם בסיר כוס מים יחד עם כוס אחת של סוכר, עד שהסוכר נמס לגמרי.
המשיכו להוסיף באיטיות, תוך כדי ערבוב, עוד סוכר לסיר. הוסיפו סוכר עד שהמים נהיים רוויים והסוכר החדש לא מצליח להינמס בתוך המים. תדעו שהמים רוויים כשהם ייראו לכם עכורים ולא שקופים.
בקשו מהמבוגר להרתיח את מי הסוכר, ולאחרר מכן שיוריד אותם מהאש.
כשמי הסוכר מתקררים, הכניסו אותם לצנצנת או כוס שקופה. אם תרצו סוכריה צבעונית, הוסיפו את צבע המאכל.
השיפוד שלכם כבר יבש? זה הזמן להכניס אותו לתוך הצנצנת. תקעו אותו באטב, והכניסו את הקצה עם הסוכר לתוך המים, כך שהשיפוד 'ירחף' במים, ולא ייגע בקרקעית הצנצנת או בדפנות.
זהו! עכשיו כל מה שצריך לעשות זה… לחכות. כעבור יום תתחילו לראות סוכר מתגבש בקצה השיפוד שלכם, וככל שהימים יעברו, גביש הסוכר יילך ויגדל. ככל שיהיה לכם יותר סבלנות, ככה תהיה לכם סוכרייה יותר גדולה…כעבור שבוע אפשר בהחלט להוציא את הסוכריה, וללקק אותה בתיאבון!
איך זה קורה?
כשאנחנו מחממים את המים יחד עם הסוכר, החום מאפשר ליותר סוכר להינמס מאשר בטמפרטורת החדר. אחר כך, כשאנחנו מקררים את מי הסוכר, אנחנו מקבלים מים שמכילים יותר סוכר ממה שהם בעצם מסוגלים. השיפוד, ועליו גרגרי הסוכר הדבוקים, מאפשרים לסוכר העודף 'לברוח' מהמים ולהתחבר בחזרה לגביש סוכר. גם העובדה שבצנצנת הפתוחה המים מתאדים גורמת לריכוז הסוכר להיות גבוה עוד יותר, ולזרז את הכנת הסוכרייה שלכם!
