למדתם כבר בבית הספר על מצבי צבירה? אם כן, בטח למדתם שיש שלושה כאלה: גז, נוזל ומוצק.
אך מסתבר שיש מצב צבירה רביעי! שמו פלזמה, והנה כמה עובדות מעניינות עליו.
בתמונה: מנורת פלזמה. קרדיט:Bugboy52.4, Plasma lamp bulb, CC BY-SA 3.0
• מה זה בכלל? פלזמה הוא מצב צבירה הדומה מאוד לגז, אך נבדל ממנו בעניין אחד – בנוסף לאטומים הניטרלים שיש בתוכו, הוא מכיל חלקיקים חופשיים עם מטען חשמלי. התכונה הזאת הופכת אותו למוליך, כלומר מאפשרת לחשמל לזרום בתוכו, וגורמת לו להיות מושפע ומשפיע על שדות אלקטרומגנטיים.
חומרים במצב פלזמה די נדירים על פני כדור הארץ (ואולי בגלל זה לא למדתם על זה בבית הספר…) אך מסתבר שרובו המוחלט של היקום מורכב מפלזמה! רבים מהכוכבים עשויים פלזמה, וגם התווך הבין כוכבי ואובייקטים נוספים שבחלל.
• ואצלנו? למרות שזה נדיר, בכל זאת, גם אתם ראיתם פלזמה: להבות אש, למשל, הן פלזמה, וגם ברקים. אם יצא לכם במקרה לראות את זוהר הקוטב (או אורות הצפון – תופעה של אורות צבעוניים מגניבים שמופיעים בשמים בארצות צפוניות), אז גם הם עשויים פלזמה, וכך חלק מהשכבות של האטמוספירה.
• שימושי מאוד – מלבד ההופעה שלה בטבע, פלזמה משמשת אותנו גם באופן מלאכותי. תרימו רגע את הראש – יש לכם בחדר נורת ניאון, או פלואורוסצנט? גליל הזכוכית שלה ממולא בגז מוליך חשמל, מה שהופך אותה לפלזמה.
הנה עוד כמה שימושים: אפשר לרתך ולחתוך מתכות באמצעות פלזמה, להפיק בעזרתה אנרגיה מפסולת ולאחות (לחבר) בעזרתה רקמות גוף בתהליכים רפואיים. וואו!
• צג פלזמה – והנה עוד שימוש שאולי שמעתם עליו, צגי הפלזמה, או כפי שהם מכונים, מסכי פלזמה. איך הם עובדים? באופן פשטני מאוד, הצג מכיל שלשות רבות של תאים שיש בתוכם פלזמה. כאשר מזרימים זרם של אלקטרונים בתאים, הם מגיבים על ידי הארה בצבעים שונים ובעוצמות שונות, מה שיוצר את התמונה שאנחנו רואים. צג הפלזמה שטוח וחסכוני הרבה יותר במקום מהמסכים שהיו פעם, וגם מאפשר איכות תמונה חדה יותר. לא שווה לראות בצורה כזאת את אסי וטוביה?
