הנדיב הידוע

 השבוע, בכ'ד חשון תרצ'ה, נפטר הברון אברהם בנימין אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. מכירים את השיר 'לו הייתי רוטשילד'?

השם רוטשילד כבר הפך לשם נרדף לאנשים עשירים מאוד, ובצדק! מדובר במשפחה שהקימה עסקי בנקאות מצליחים בכל רחבי אירופה, ותרמה מכספה הפרטי למטרות רבות וחשובות.

הברון אדמונד ג'יימס, למשל, מכונה 'הנדיב הידוע'. בזכותו מושבות רבות שהוקמו בארץ בתקופת העלייה הראשונה לא התמוטטו כלכלית: כמו זכרון יעקב, ראשון לציון, ראש פינה, יסוד המעלה ופתח תקווה. הוא קנה חצי מיליון דונם של אדמות בארץ ישראל, שעליהן הוקמו שלושים יישובים! הסדרה המקסימה 'ארץ ושמים' שתוכלו למצוא כאן בערוץ מדברת על התקופה.

בתמונה: הברון אדמונד. קרדיט:מוזיאון וארכיון ראשון-לציון אוסף התצלומים, מתוך אתר פיקיויקי

  אבל היום אנחנו רוצים לספר לכם סיפור דווקא על מאיר אנשל רוטשילד, סבו של אדמונד ג'יימס, מייסד שושלת רוטשילד העשירה.

 בשערי שכונת היהודים בפרנקפורט, לפני כמאתיים שבעים שנה, שיחקה חבורת נערים עניים. לפתע  נעצרה לידם כרכרה הדורה, ומתוכה הציצו נסיך הממלכה הצעיר, והמורה המבוגר שלו. 'אתה רואה, תלמידי?' הצביע המורה 'כאן הגטו (השכונה) של היהודים. באנו לכאן כי אני רוצה שתכיר את כל נתיניך. זרוק לילדים האלה כמה מטבעות, ראה כמה עניים הם!'

 הנסיך לקח חופן מטבעות, והשליך אותם לרחוב. אך לפני שהילדים המאושרים הספיקו לאסוף אותם, אחד הילדים יצא מהחבורה ועצר אותם. 'תודה, אך אנחנו לא קבצנים!' הוא אמר בנחישות 'ולא מתאים שיזרקו לנו כסף סתם ככה!' הוא אסף את המטבעות, והחזיר אותם לנסיך המופתע.

 'אתה מוצא חן בעיני' חייך המורה 'מה שמך?'

 'מאיר אנשל' אמר הילד. 'אולי תלווה אותנו לסיור בגטו היהודי?' הציע המורה, והילד הסכים ועלה למרכבה.

  אחרי סיור ארוך ומעניין, בו הסביר מאיר אנשל לנסיך ולמורה על הקהילה היהודית, הם הודו לו ורצו להיפרד ממנו. 'בשמחה, אך אשמח לקבל עכשיו את שכרי…' אמר מאיר אנשל.

 'חשבתי שאתה לא רוצה לקחת כסף מהנסיך!' התפלא המורה.

  'לא כמתנת חינם, אך כעת זה תמורת עבודה. אני הרי הסתובבתי אתכם כל היום.' הסביר מאיר אנשל 'אודה לכם אם תשלמו לי ביד נדיבה על מאמציי..' ואכן, לילד שולם סכום נאה.

 מאיר אנשל גדל, ומפקיד קטן בבית עסק הפך אט אט לסוחר ובנקאי עשיר! הוא שמר על קשר עם הנסיך, שגדל גם הוא, והיה יועצו הכלכלי וחברו הנאמן. הוא אף שמר על כספי הנסיך כשהוא נאלץ לברוח מנפוליאון שכבש את ארצו, ודאג להחזיר לו כל פרוטה. 'אחדות, יושרה וחריצות' אלה היו העקרונות של משפחת רוטשילד האגדית, אותם הם גם כתבו מתחת לסמל המשפחתי שלהם. כך, עם הרבה סייעתא דשמיא, הם זכו לתרום למדינת ישראל ולעולם כולו מכספם, ולעשות הרבה טוב בעולם! 

בתמונה: מאיר אנשל בבגרותו