חידה כהלכה

 יצאנו לטיול משפחתי ליער בן שמן, ואחרי ששיחקנו קצת בכדור ובמתקנים, התיישבנו לאכול. כלב גדול הסתובב לידנו, ואחי הקטן, שממש לא אוהב כלבים, הרים אבן ועמד לזרוק עליו.

'לא, יואב! זה צער בעלי חיים!' קראתי, ולקחתי ממנו את האבן. 'אם אתה פוחד מהכלב אפשר סתם להגיד לו קישטא…'

אחר כך נכנס ליער בחור צעיר עם חמור. 'מי רוצה לרכוב?' הוא שאל 'זה עולה חמישה שקלים לסיבוב.'

אף אחד מהמשפחה שלי לא רצה, אבל לידנו היתה משפחה שהתלהבה. כשהחמור התחיל ללכת עם הילדים על הגב, הוא ירד פתאום מהשביל, ונכנס בין השיחים. הבחור שלף מקל, והכה את החמור כדי שיחזור למסלול.

'צער בעלי חיים!' לחשתי ליואבי. 'לא יפה שהוא מרביץ לו!'

כשפרשנו את המפה על שולחן הפיקניק, שיירה של נמלים גילתה את האוכל הטעים שהבאנו מהבית. 'אוי ואבוי! ' אמרה אמא, והתחילה למעוך את הנמלים שטיפסו על השולחן. 'אמא, זה לא צער בעלי חיים?' התפלאתי.

'כל היום עופר אומר שעוברים על צער בעלי חיים…' התערב יואב, וסיפר על הכלב ועל החמור.

'בוא נראה… עופר טוען שעוברים על האיסור לגבי הכלב, החמור והנמלים', אמר אבא 'אבל רק באחד המקרים שקרו פה באמת עוברים על צער בעלי חיים! בשני המקרים האחרים, היה מותר לגמרי לנהוג כך. '

 האם אתם יודעים על איזה מקרה אבא שלי דבר? כתבו את שם החיה שלגביה באמת חל האיסור, ואולי תזכו בפרס שווה!

(מקור – הלכות צער בעלי חיים, פניני הלכה, ליקוטים ג')

*כתבו את התשובה שלכם בשורה הירוקה ואולי תזכו בפרס שווה* 

 בהצלחה!