חכמלוגי

גלידה בצ'יק צ'ק

 

גלידה בצ'יק צ'ק

 

 

שלום ילדים! 

כאן ד'ר פולקע, טבח מומחה!

חם לכם? לא מתחשק לכם לרדת למכולת כדי לקנות גלידה? אין בעיה! עם כמה מצרכים פשוטים וחמש דקות של עבודה תהיה לכם קערת גלידת שוקולד נהדרת, וגם תלמדו כמה עקרונות מדעיים!

 

 

 

מה צריך?

 

– שתי שקיות פסגור, אחת גדולה ואחת קטנה. פסגור זה השם העברי של שקיות אטומות עם רוכסן.

 

 

– קערה מלאה קוביות קרח

 

 

– חצי כוס מלח

 

 

– חצי כוס חלב

 

 

– חצי כוס שמנת מתוקה

 

 

– שתי כפות שוקולית

 

 

 

 

 

 

מה עושים?

 

 

בשקית הגדולה מניחים את קוביות הקרח, ושופכים מעליהם את המלח.

 

עוברים לשקית הקטנה: שופכים לתוכה את החלב, השמנת המתוקה, והשוקולית. סוגרים היטב ומשקשקים קלות.

(אל תתבלבלו ותכניסו את המלח לשקית הקטנה… אלא אם כן אתם אוהבים גלידה מלוחה!)

 

 

 

 

מכניסים את השקית הקטנה לתוך שקית הקרח הגדולה, סוגרים גם אותה, ומתחילים לשקשק ולערבב. אפשר לזרוק את השקית זה לזה, למעוך אותה עם הידיים – העיקר שבמשך חמש דקות השקית הקטנה תתנועע בתוך שקית הקרח.

 

 

עברו חמש דקות? אתם מוזמנים להוציא את השקית הקטנה, לפתוח אותה, ו…הופ! הנה גלידה ממש אמיתית! בתיאבון! אגב, אפשר לשים בשקית כל מתכון אחר לגלידה ביתית שיש לכם.

 

 

 

למה זה קורה?

 

כשנוזל קופא, החלקיקים שלו מסתדרים בצורת גביש גדול ומסודר.

אם פשוט נשים את השקית הקטנה במקפיא, נקבל גוש קרח חלבי בטעם שוקו, או סוג של ארטיק.

אך כשאנחנו מקפיאים את החלב תוך כדי ערבוב ותנועה, אנחנו מפריעים לגביש הגדול להיווצר. במקום זה, נוצרים הרבה גבישים קטנים, שהופכים את הגלידה שלנו לרכה ואוורירית!

 

ולמה הוספנו מלח? לכל נוזל יש טמפרטורה שונה בה הוא קופא.

אם מים רגילים קופאים ב-0 מעלות, מי מלח קופאים רק במינוס 20 מעלות. לכן, גם כשקוביות הקרח נמסות, הנוזל שנוצר מהם הופך לקר יותר (כתוצאה ממגע עם קוביות הקרח שעוד לא קפאו) וככה הגלידה שלנו זוכה לסביבה קרה במיוחד לקפוא בה!

 

  

 

 

 

14 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Hide picture