עופר בעקבות פרקי אבות

עופר בעקבות פרקי אבות

שלום ילדים!  

  אחרי פסח, נסעתי עם אחי יואב באוטובוס לבקר את בן הדוד שלי, רועי. 'תראו מה מצאתי בניקיונות…' הוא אמר, והראה לנו שתי צנצנות ע-נ-ק-יות של גולות.

'וואו, כמה גולות!' התפעל יואב. 'בטח אספת שנים!'

'כן, אבל החלטתי שכבר נמאס לי' אמר רועי. 'אתם רוצים גולות מהאוסף שלי?'

'כמה גולות?' שאל יואב.

'כמה שתרצו.' צחק רועי. 'אני כבר לא צריך אותן יותר.'

איזה אוצר! אחי לקח צנצנת אחת ואני את השנייה, והתחלנו לנבור. אחרי כמה דקות בחרתי עשר גולות יפות שממש מצאו חן בעיני, והחלטתי שזה מספיק. אבל יואב שונה ממני בעניין הזה… הוא מילא את הכיסים שלו בעוד ועוד גולות, ובסוף פנה לרועי ושאל אם הוא פשוט יכול לקחת את הכל.

'בכיף' אמר רועי, 'אבל יהיה לך קשה לסחוב את כל האוסף באוטובוס…'

'אני אסתדר' אמר יואב, 'רק תיתן לי שקית.'

צעדנו יחד לתחנה, כשאני עם כמה גולות בכיסים, ויואב נסחב בקושי עם השקית הכבדה. כל כך כבדה, שכשעמדנו לעלות לאוטובוס, הידית נקרעה והשקית כמעט נפלה על הרצפה.

'זהירות!' צעק יואב, ותפס את השקית. 'איזה מזל…תאר לך שהכל היה נשפך פה בתוך האוטובוס….' יואב, שהיה צריך לחבק את השקית כדי להחזיק אותה, לא ממש הצליח להוציא את הרב-קו שלו. עזרתי לו, ואז ניסינו למצוא מקום טוב לעמוד בתוך האוטובוס הצפוף. 'אוי, השקית מחליקה לי! תעזור לי, עופר!' יואב קרא כל שתי דקות, וכשהגענו, הוא היה נראה כבר מותש.

כשנכנסנו הביתה, אני ציפור דרור עם הידיים בכיסים, ויואב הטרוד, סוחב בקושי את שקית הגולות שלו, אבא הביט בנו וחייך. 'תשמע יואב, אתה ממש מזכיר לי משנה במסכת אבות…' הוא אמר 'באבות פרק ב', ליתר דיוק.'

יודעים לאיזו משנה אבא שלי התכוון?

פתרון החידה:

מרבה נכסים מרבה דאגה

והזוכה הוא:

הראל גמליאל מהרצליה!

כל הכבוד! הפרס בדרך אליך

 בהצלחה!