במידה בה אדם מודד

במידה בה מודדים אדם

היו היו שני שכנים, חלבן ואופה.

יום אחד, הציע האופה לחברו הצעה. 'שמע נא, ידידי החלבן! למה שנלך לשוק כל יום לקנות לחם וחמאה? מדי בוקר, אביא לך קילו לחם, ואתה תתן לי בתמורה קילו חמאה!'

הרעיון מצא חן בעיני החלבן, וכך הם עשו. מדי בוקר, כשהאופה סיים לאפות את הלחם, הוא היה נותן כיכר אחת לחלבן, ומאוחר יותר, כשהחלבן סיים את עבודתו במחלבה, הוא היה מחזיר לשכנו קילו חמאה.

יום אחד, הביט האופה בגוש החמאה, וחשד התעורר בלבו. 'המממ' הוא אמר לעצמו 'נראה לי שחתיכת החמאה הזאת קטנה יותר מכרגיל!' הוא שקל את החמאה, ואכן! היא שקלה פחות מהקילו שהוסכם מראש. כשראה האופה שהעניין חוזר על עצמו משך מספר ימים, התרגז, והחליט לקחת את שכנו לדין תורה.

'כבוד הרב!' הכריז האופה 'שכני החלבן מרמה אותי! הנה, הבאתי את החמאה שהביא לי הבוקר, ברשות הרב, אשקול אותה לפניכם!' האופה הניח את החמאה על כף אחת של המאזניים, ועל האחרת, הניח משקולת של קילוגרם אחד. כל הנוכחים ראו כיצד הכף עם החמאה עלתה כלפי מעלה.

הרב הביט בחלבן. 'אני רואה שהאופה צודק בטענתו, והחמאה שוקלת פחות מקילוגרם' הוא אמר. 'אמור לי – באיזו משקולת אתה משתמש כשאתה מודד לאופה את החמאה? אולי המשקולת שלך לא בסדר?'

החלבן חייך, והוציא מתיקו כיכר לחם. 'אינני משתמש במשקולת, אדוני הרב' הוא הסביר 'אני פשוט מניח על כף המאזנים את כיכר הלחם שהביא לי האופה, ומודד לו חמאה בהתאם…'

מוסר השכל – חז'ל אומרים 'במידה בה אדם מודד, בה מודדין לו.' בדרך כלל אנשים יתייחסו אלינו כמו שאנחנו מתיחסים אליהם.  אם נתן פחות מקילו, נקבל פחות מקילו. אם נזעיף פנים, גם הם יזעיפו. אם נהיה הוגנים ונחמדים – כך הם יתנהגו כלפינו!