מלחמה במדינת קנטקי
כתבה- מרים וינר
הפסיקו להרוג יהודים מיד! צעק יוסוף מלך החבורה,
הם לא עשו לכם כלום למה אתם מתנכלים להם?
שנתיים אחורה:
יוסוף הילך ברחוב כשיכור והתחיל לצעוק: 'מוות ליהודים הבוגדים'.
לאט לאט הצתרפו אליו כל חבריו וצעקו כמוהו, היהודים שהיו ברחובות רצו מהר לבתיהם שמה יתנכלו להם חוץ מרב העיירה.
רב העיירה צעד בבטחה ללא שום פחד לעבר יוסוף וקרא לו והזמינו לביתו,
'שאני יבוא לביתו של רב היהודים' צחק יוסוף, 'חה חה חה…'
'אם תבוא אלי לא תפסיד מזה' אמר הרב.
יוסוף פחד מהרב והלך אחרי הרב.
'כן הרב מה רצונך' צעק יוסוף כשיכור, ריח של אלכוהול נדף מפיו אך הרב נשאר שלו, 'גיטל לכי הביאי מטעמים ויין לכבוד אורחנו הנכבד', 'כן אבא מיד אביא'.
'נו יוסוף אולי תסביר לי סוף סוף למה מגיע מוות ליהודים?'
'כי הם בוגדים!!'
'אם זה נכון הבא לי הוכחה'
'א…ה… אה… ההוכחה היא שהם לא מקיימים את הקוראן הקדוש'.
בנתיים בחוץ מתקיימת מאומה הערבים צמאי הדם רוצחים יהודים בשדות הירוקים של היהודים שהופכים ליהות אדומים מרגע לרגע, והרב אינו יודע מאומה מה קורה בחוץ והוא ממשיך בשיחתו עם יוסוף-
'הקוראן מועתק מהתורה הקדושה, כל הקוראן מבוסס על התורה רק שבקוראן שינו הרבה דברים ויש הוכחות בכל פסוק בתורה שאם תראה, תראה שהכל נכון כל התורה, להביא לך את התורה ותראה?'
'חה חה חה בסדר אני מסכים אבל רק את הפסוק הראשון שלכם הבנת?'
הרב לקח את החומש והראה לו את הפסוק הראשון 'בראשית ברא אלוקים…'
יוסוף החוויר מרגע לרגע ופתאום נזכר במהומהם שכשהוא היה קטן אבא הראה לו את אותו פסוק בדיוק, והוא נזכר גם בפסוק 'שמע ישראל' שאבא היה קורא איתו מידי לילה.
הרב מיהר להביא לו כוס מים ושאל אותו מה קרה למה הוא כך, 'עזוב עזוב' אמר יוסוף 'הרב לא יבין', 'למה שלא אבין? אולי בכל זאת' ויוסוף סיפר לו שכשהיה קטן אבא שלו היה אומר לו שמע ישראל.
'ידעתי שאתה יהודי ראו עליך שאתה נשמה טהורה גם אם הצקת ליהודים'.
וכך יוסוף יצא מביתו וראה את כל הערבים רוצחים יהודים בשדותיהם. 'הפסיקו מיד' צעק עליהם, מה אתם עושים?
כולם הפסיקו באותו רגע והקשיבו ליוסוף שהיה כ'מפקדם' ומאז יוסוף לא הרע יותר ליהודים והחיים שבו לסדרם.
אך תם ולא נשלם, בממשלת קנטקי הוציאו חוק מאז שאסור לצבוע את הדשא באדום כדי להזהיר את כולם שלא יפגעו חלילה ביהודים.
וכך היהודים שבו לחיות ברוגע ובשלווה.
