האם זה ייתכן? / מרים אלדר
שלום, קוראים לי ברוריה.
היום קרה לי הדבר הכי מוזר בעולם!
היום זה חג סוכות, ובחג זה כל משפחתי נוהגת לעלות לבית המקדש, כמו כל עם ישראל.
כשהגעתי לבית המקדש באו אלי שני ילדים מוזרים: אחת עם שיער זהוב פזור ולשני שיער אדום.
מעולם לא ראיתי בגדים מגוחכים כמו אלה שלבשו.
הם אמרו לי ביחד: 'בואי איתנו, את מתאימה!', ומשכו בידי בחוזקה.
ואז הכל התחיל. הגעתי למקום קסום. מין בית מקדש, רק קצת יותר קטן. לא כמו האוהל שגרנו בו. היה זה בית ענקי עם חורים גדולים בקירות, מהם אפשר לראות את הנוף,והייתה שם מין שמש בתקרה.
לפתע שמעתי קול קורא מאחוריי: 'שלום, מה שמך? שמי ברוריה.
'מי אתם?', קראתי 'ואיפה אני? האם אני בגן עדן?'
'הרגעי', אמרה הילדה זהובת השיער, 'קוראים לי גל וזה אחי שי, אנחנו מהעתיד ונשלחנו על ידי ארגון סודי על מנת לתקשר עם אנשים מהעבר.
מכונת זמן לקחה אותנו אלייך. חיפשנו ילדה בת גילנו שתוכל להעביר מידע לעבר בעזרתנו. לכן אנו מעניקים לך את המכשיר הזה, על מנת שנוכל לתקשר איתך ולהעביר לך מידע חשוב שיכול לעזור להיסטוריה של עם ישראל, למכשיר זה קוראים אייפון'.
הם הושיטו לי חפץ זר ומוזר. הבטתי בו בתדהמה.
הם מיד הבינו את תדהמתי והסבירו לי הכול על המכשיר.
'עכשיו צריכים אנו רק את הסכמתך. בבקשה, עזרי להיסטוריה של עמך.'
עוד לא עיכלתי דבר, וגם לא הבנתי מי יקרא לילדים שלו בשמות קצרים כל כך. איזה מין דבר זה?
אבל הבנתי דבר אחד: זאת משימה חשובה, שיכולה לעזור להיסטוריה כולה. לכן אישרתי את השתתפותי.
הם הסבירו לי שהאייפון שנתנו לי הוא לא רגיל וכול פעם שתהיה משימה חשובה המכשיר ייקח אותי בזמן למקום המשימה.
גל ושי כבר היו פחות מוזרים בעיניי וגם המכשיר.
הם איחלו לי בהצלחה וחזרתי עם האייפון למשפחה שלי בבית המקדש.
ומאז אני מתקשרת עם ילדים מהעתיד, זה ממש מגניב!
וזה גם מאוד סודי! ואם אתם מתפלאים, איך עברכם השתנה לטובה, אז תחשבו על זה שאולי גם אני קשורה לעניין!
סוף
