חכמלוגי

סיפור בהמשכים / הודיה כהן

 

 

 

מי אני ומה שמי? / הודיה כהן

 

 

 

 לחזרה לפרק השני של הסיפור לחצו כאן!

 

 

 

פרק 3

 

 

 

השעון המעורר ששמה מיכל הקפיץ אותה ממיטתה ב-7 וחצי בבוקר.

אני שמעתי אותו אבל נשארתי במיטה עם עיניים עצומות.

'יפיפיה נרדמת? קומי!' שמעתי את מיכל אומרת בצחוק.

'מה?' שאלתי בקול צרוד ועייף.

'או שלום לך! אז כן התעוררת…' אמרה לי ושוב צחקה.

'לולא השעון המעורר המעצבן שלך הייתי ממשיכה את החלום שלי!' אמרתי בעצבנות.

'מה יש לך? צריך קום!'

'למה כל כך מוקדם?' התעצבנתי.

'זה לא כזה מוקדם…'ענתה לי.

7 זה מוקדם!'.

'וחצי' תיקנה אותי בצחוק.

גלגלתי עיניים בעצבנות ועייפות יחד. מיכל הבחינה בכך והתעצבנה.

 'אז מתי? ב-10? שנגיע לשם ב-12 בצהריים?' שאלה בלי סבלנות.

שתקתי. לא רציתי יותר לריב איתה, היא חברה ממש טובה שלי.

 

'יאללה כבר 8 חדר אוכל נפתח לפני רבע שעה…' אמרה מיכל.

'הנה, הנה אני באה…' אמרתי ורצתי אליה. היא נעלה את הדלת ואנחנו הלכנו לעבר חדר האוכל. 

האוכל היה נחמד. כמה גבינות וסלטים. אני ומיכל אכלנו, בירכנו וחזרנו לחדר לארגן את התיקים.

'יש לך מספרים של מוניות??' שאלתי את מיכל.

'הבאתי טאבלט, בואי נחפס מספרים בגוגל…' ענתה לי.

מיכל ישבה על מיטתה וחיפשה בגוגל בזמן שאני סידרתי לשנינו את התיקים.

היא כתבה לי על דף כמה מספרים ואני התקשרתי.

ניסינו אחד, ועוד אחד, ועוד, אבל אף אחד לא התאים.

'אין' אמרתי בייאוש. 'אף אחד לא לוקח לשם. הלך עלינו…'

'נסי את זה' ביקשה ממני.

'נו עזבי אין לי כוח כבר…' אמרתי.

'נו דנה' קראה לי. שתקתי.

 'אוף איתך…' אמרה ולקחה מידי את הפלאפון. חייכתי לעצמי. היא חייגה ואני חיכיתי בציפייה. מיכל דיברה כמה דקות ולאחריהן קראה בשמחה: 'יש!' 'הוא לוקח??' שאלתי בשמחה. מיכל הנהנה באושר. 'מתי?' שאלתי.

'עוד חצי שעה מחוץ לבית הארחה.' ענתה לי.

התארגנו מהר ויצאנו מבית הארחה בדיוק בזמן. חיכינו לו מספר דקות עד שסופסוף הוא הופיע.

נכנסנו למכונית, שילמנו לנהג כמה שביקש והתיישבנו.

הנסיעה לקחה כחצי שעה בערך.

ירדנו. איפה שהוריד אותנו הנהג היה מקום שומם עם כמה ספסלי אוכל ומלא צמחים מסביב.

'אני מאוד מקווה שאת יודעת לאן הולכים מכאן', אמרתי למיכל.

'ברור שאני יודעת! הבאתי גם מפה וכבר סימנתי לעצמי את המסלול שלנו.' ענתה בגאווה.

'מסלול? של כמה זמן?' שאלתי. ממש לא היה לי כוח ללכת הרבה. ועוד במזג אוויר חם שכזה.

'שלושת רבעי שעה בהליכה רגילה', ענתה לי תוך כדי שהיא מעיינת שוב במפה.

'איזה מוכנה היא באה…' חשבתי לעצמי.

'תגידי מיכל, מתי בדיוק היה לך זמן לארגן את כל המסלול הזה והכל?' שאלתי.

'באותו הלילה. הלכתי לישון ב-2 וחצי…'

'וואו…' אמרתי בשקט. היא הרימה לרגע קט את עינייה מהמפה וחייכה אליי. חייכתי בחזרה.

טוב נו, זה לא היה רק חיוך…זה היה יותר נכון: חיוך ונשיקה אוהבת במצח…מה לעשות? היא כל כך מתוקה שהייתי פשוט חייבת! 'איזה כיף זה שיש לי חברה כל כך טובה…' חשבתי לעצמי.

פתחתי צ'יפס ואכלנו תוך כדי הליכה. הבטתי בשעון, השעה הייתה 10:07.

בדרך, אני ומיכל שוחחנו ארוכות על חיי בית הספר. כשמיכל חיקתה את המחנכת שלנו, אני פרצתי מצחוק 'והדבקתי' גם את מיכל בצחוקי. סימסתי לאימי כמה הודעות והיא החזירה לי הודעות חזרה. בהמשך הטיול נהיה המקום יפה יותר ויותר.

הכל היה ירוק, היו פרחים, עצים ועשבים ובשני צידי השביל היו מסודרות בשורה אבנים גדולות.

הלכנו ונהיננו המון זמן [לא עקבתי, אז אין לי מושג כמה זמן זה לקח] עד שהבחנו שכמה מטרים ממנו יש צוק גדול.

התקרבנו לאט ובזהירות ונעמדנו על קצה הצוק שנראה כ-10 מטרים לפחות ומתחתיו זרם לו נהר גדול ויפה. רוח נעימה ליטפה את פנינו.

צילמתי את הנוף המרהיב ותמונה אחת שיצאה כל כך יפה רציתי להראותו למיכל. 'מיכל?' קראתי לה תוך כדי התבוננות בתמונה. אין קול.

ניסיתי שוב ובקול רם יותר: 'מיכל!' שוב אין קול. הבטתי לעברה וראיתיה עומדת ועוצמת עינייה. 'היא בטח נזכרת במשהו' חשבתי לעצמי. חיכיתי כמה דקות ולאחריהן שוב קראתי: 'מיכל!!' מיכל נבהלה וקפצה ממקומה. 'אימל'ה! הבהלת אותי!' קראה. 'שלוש פעמים אני קוראת לך! את לא שומעת טוב?' התעצבנתי.' אה…אני מצטערת…' ענתה.

'זה קשור לסוד שלך? אני מבקשת שתספרי לי הכל עכשיו!' אמרתי בתקיפות.

'כן, את צודקת, זה קשור, אני אספר לך הכל.' אמרה.

'זה התחיל כש…' מיכל התחילה לדבר אך רעידת אדמה עצרה אותה. 'רעידת אדמה?' התפלאנו.

כעבור מספר שניות החלה האדמה שעל קצה הצוק להידרדר מטה. ניסינו להציל את נפשנו אך שלמרבה הצער, מיכל שעמדה ממש על קצה הצוק, נפלה מטה. צרחתי. נבהלתי. הושטתי את ידי בשביל לתפוס אותה, אך פספסתי. 'מיכל!' צרחתי בבהלה.

 

'מ – י – כ – ל!!'

 

 

 למעבר לפרק הרביעי של הסיפור לחצו כאן!

 

 

 

 

28 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Hide picture