סופר נולד ! 'יש לי חברה דמיונית' / עדי ביתן

אני ילדה שאוהבת שיש לצידי חברות, במיוחד כשאני לבד בבית.

אבל לא כל יום יש לי חברה, אז מצאתי פתרון, החלטתי שתהיה לי חברה דמיונית. קראתי לה בשם 'קטרה'. זה שם די יפה. כך לא אהיה לבד.

אני לא מתבאסת שהיא לא מדברת, אני מדמיינת שהיא מדברת איתי, אוכלת איתי, משחקת איתי ומבלה איתי שעתיים רצופות עד שאימי מגיעה הביתה. בבית יש לי שתי אחיות שמשחקות איתי כל שאר היום. יום אחד כשקמתי בבוקר אימי אמרה לי שחברתי באה אלי אחרי בית הספר. שמחתי, ואז לפתע נזכרתי שאני כל יום משחקת עם החברה הדמיונית שלי. לא רציתי שידעו שיש לי חברה דמיונית שלא יצחקו עלי שאני תינוקת או סתם מעצבנת, אז הסכמתי. כשהגעתי לבית הספר, חברה שלי, זאת שהיתה אמורה לבא אלי אמרה לי- 'יש אני באה אליך'. אמרתי- 'נכון איזה כיף', אבל לא ממש היה לי כיף ולא רציתי. המשכנו ללמוד תורה, נביא ובקיצור את כל המקצעות עד שהגיע סיום היום בבית הספר. אני וחברתי הלכנו לביתי וכשהגענו אכלנו ואז חברתי אמרה- 'במה נשחק?'. חשבתי לעצמי שאני פוגעת בחברה הדמיונית שלי למרות שהיא לא אמתית אבל איך שהוא היה נדמה לי שאני צריכה לשחק איתה. היא אמרה שוב- 'מה נשחק?'. שתקתי. ואז היא אמרה- 'נו משעמם לי'. פתאום הבנתי שאני חייבת לגלות, אז אמרתי לה- 'יש לי חברה דמיונית ואני כל יום משחקת איתה ואני רוצה לשחק אם שתיכן אבל אני לא רוצה שתיראי אותי מדברת לאוויר. החברה שלי היא יקרה לי מאוד ואני אוהבת אותה, אני חייבת לשחק איתה'. חברתי הרגיעה אותי ואמרה- 'אל תדאגי, למה את בוכה? אני לא אצחק עליך, אני חברה שלך ואני אוהבת אותך מאוד ולא משנה לי שתדברי לחברה שלך. אני אהיה חברה שלך בכל מצב!'. שמחתי שמחה גדולה וענקית.

מזה למדתי שצריך להאמין לעצמך ולא להקשיב לאנשים או ילדים שאומרים לך דברים לא יפים שהם חושבים.

תחשוב לעצמך מה טוב לך ואל תתייחס לאחרים.