תחרות 'סופר נולד'-
לכבוד שבוע הספר העברי
שם הסיפור– זהירות בדרכים
כתבה– רבקה ברזילי
'שששששלוום'. נכנס יעקב הביתה בפרעות והעיף את הילקוט המסכן שלו בסלון. 'שלום', ענתה לו אמא בנוחות, 'איך היה היום בבית-הספר?'. 'קיבלתי 96 במבחן בתורה, ובמיצ'ב בחשבון- 83'. 'רק 83?', שאלתי, 'אני קיבלתי 89'. 'זה ציון מעולה', אמרה לי אמא 'אבל גם שלו זה ציון דיי טוב'. 'בטח' גיחחתי לעצמי בלחש, אבל יעקב שמע, ונעלב.
טרררררר צלצל הטלפון בבית וחטפתי אותו לפני אחותי הקטנה,
'הלו, מי מדבר?', שאלתי. 'תנחשי', ענה לי הדוד הכי שובב בעולם- דוד אברי. 'דוד אברי?', 'מה נשמע יעלי, איך הולך בבית?'.
'מה אמור לקרות?', שאלתי. 'שום דוור', הוא ענה. 'שום דבר', תקנתי אותו. 'דוור, דוור, ודבר זה ממש אותו דוור', התלוצץ איתי הדוד השובב. 'בשעה טובה דודה שרה ברוך ד' ילדה… תנחשי- מתחיל באות ב', שתי אותיות, ועברה אחת נו…'. 'בן?', ניחשתי, 'לא! נולד בן'. 'זה מה שאמרתי!' עניתי לו. 'אמרת בן, וזה לא בן זה בן, ו…דרך- אגב, אפשר לדבר עם אמא?'. 'אמא', קראתי בקול גדול, 'קוקוריקו תרנגול' קרא יונתן הקטן בן השנה.
הלכתי לחדר של ההורים, ואמא הייתה נראת מאוד עצובה.
'מה קרה?', נבהלתי. 'תמר', גמגמה אמא, 'תמר הלכה ל…'.
'לאן?', שאלתי, 'היא הלכה לבית…', 'לבית-ספר? הרי היא כבר בסוף האולפנה?', לא הבנתי. 'בית חולים', אמרה אמא. 'מה?', נבהלתי ומיד התקשרתי לאבא לשאול מה היה…
אבא התחיל לספר: 'היום תמר סיימה מוקדם את הלימודים ורציתי לעשות לה הפתעה- במקום שתבזבז כסף על נסיעה באוטובוס אז אני אחזיר אותה הביתה במכונית שלי. בתחילת הנסיעה היא הראתה לי שחסר דלק, והיא באמת צדקה. כשהגענו לתחנת-דלק היא לחשה לי שהיא הולכת שניה להתפנות, היא חצתה את הכביש ולפני זה היא הסתכלה ימינה ושמאלה אבל בחזור היא פשוט חצתה, אבל זה לא היה רק אשמתה, כי גם הנהג שדרס אותה נסע בפרעות. היא חצתה והנהג של המכונית השניה בא ופשוט העיף אותה, ממש חוצפה, ואז היא אבדה את הכרתה והגיע אמבולנס והסיע אותה לבית החולים- 'הדסה עין כרם'. אני נסעתי אחרי האמבולנס. כשהגענו גילו שיש לה סדק ברגל שמאל, ביד ימין שבר, בזרת ביד שמאל נקע, ובאצבע- שבר', סיים אבא את הסיפור. 'ו… אבא כמה זמן כל זה לק…', 'רגע, היא מתעוררת. תמרי, את בסדר?'.
למחרת הלכנו ל'הדסה עין כרם' לבקר אותה.
שלא תחשבו שכל הסיפור הזה לקח פחות או יותר 20 דקות, זה לקח בערך 7 וחצי שעות…
ומהו הלקח?
זהירות בדרכים! – צריך להיזהר.
בראשי תיבות אומרים זה'ב, והחיים הם יותר שווים מזהב.
צריך זה'ב ולא זהב.
-סוף-
תודה רבה לרבקה ברזילי על הסיפור !
[שמות הזוכים והפרס של התחרות יפורסמו בעזרת ה'
לאחר שבוע הספר]
12 תגובות
סיפור
יפה לך ריבקה לא ידעתי שאת כותבת סיפוים יפים
סיפור
יפה לך רבקה לא ידעתי שאת יודעת לכתוב סיפור כזה טוב נדבר
יפה
זה מצחיק וחמוד!
נחמד
נחמד………………………
תודה
תודה תהייל את לא ידעת שאני כותבת סיפורים, אבל אמרתי את זה בשיעור של חני… טוב, נדבר בעזר'ה בכיתה
תודה
בלי להתגאות- נכון.
תודה
תודה…
תודה שוב
תודה שוב, טיול
וואללאהה
אני מת על הסיפור הזה מאה %.
זהירות בדרכים
סיפור יפה מאוד
טוב…
לא רע.
אדיר
יפה מאוד מאלקה/ אלקנה