סופר נולד ! מסע במדבר / יפעה פרידמן

 מיומנה של נערה בת 20 שהלכה עם בני ישראל במדבר.

המתאווים

שלום, שמי מרים ואני בת 20. ב'ה אני נשואה ואמא לילד.

היום יצאתי עם ילדי לטיול קטן מחוץ לאוהל.

פתאום ראיתי קבוצה מתגודדת מול האוהל של משה רבנו.

היה נראה שהם מתלוננים על אוכל, או משהו כזה.

כעבור שעה חזרנו לאוהל.

בערב כשבני הלך לשון, שאלתי את בעלי 'מה קרה היום'?

הוא ענה: 'היום באה קבוצת מתנגדים למשה והתלוננה על המן'.

'ומה עוד קרה'? שאלתי בהתעניינות.

הוא ענה: 'משה שאל את הקב'ה מה לעשות, והקב'ה אמר

שיביא לנו בשר עד אשר יצא מאפנו'.

וכך קרה. כחודש ימים לא ירד מן אלא היה רק בשר. הייתה לי

ולכל הנשים עבודה קשה- היינו צריכות כל הזמן לבשל את הבשר

ולהכינו לאכילה. זה לא היה קל כמו עם המן, שבסך הכל היינו צריכים

לאסוף ולאכול לשובע.

לאחר החודש הקשה הזה מתו המתאווים.

המוות שלהם היה די מזעזע ולמדנו שלא צריך לרצות תמיד

יותר ממה שיש.

לכן לפני שהלכנו קראנו למקום:

'קברות התאווה'.

קרח

יומני היקר שלום.

היום יצאתי לקנות עשבי מרפא לבני החולה.

באמצע הדרך ראיתי קבוצה גדולה מתקרבת למשכן.

לא הבנתי למה הם עושים זאת.

חזרתי הביתה עם עשבי המרפא ושאלתי את אבי אם הוא יודע מדוע הלכה קבוצה גדולה כ'כ למשכן?

'הודיעו שקורח דתן ואבירם ועוד כ- 250 אנשים הלכו להפגין נגד משה ושאלו למה הוא המנהיג ולא קרח, הרי גם קורח משבט לוי? הם אמרו לו שמשה החליט לבד שהוא המנהיג ואחיו יהיה הכהן הגדול כדי שיהיה כבוד למשפחה וזה לא תקין. לכן מחר הם רוצים לעשות את מבחן המחתות וכך הקב'ה יחליט מי יהיה המנהיג'. כך הסביר לי אבי.

וכך קרה, למחרת היה מבחן מחתות, כל 250 האנשים נשרפו באש הקטורת. לאחר מכן פצתה האדמה את פיה ובלעה את קרח, דתן ואבירם ובני משפחותיהם. זה היה מחזה מפחיד, לראות אנשים נבלעים חיים באדמה, אך זה מלמד אותנו לא לפקפק בצדקתו של משה.

לילה טוב!

המרגלים

יום אחד ראיתי קבוצת אנשים. נראה היה שהם הגיעו מדרך ארוכה. מהר מאד זיהיתי אותם, היו אלו נשיאי השבטים שהלכו לרגל בארץ המובטחת. בזמן שהם היו שם אנו חיכינו בקוצר רוח לחוויותיהם מן הארץ אליה אנו נושאים את עינינו מרגע שיצאנו ממצרים. הם כינסו את כל העם כדי לדווח מה הם ראו בארץ.

עשרה מרגלים אמרו דברים רעים על הארץ והוציאו עליה דיבה ואילו שניים, יהושע וכלב, אמרו- 'טובה הארץ מאד מאד'. רוב העם האמין לעשרת הנשיאים והחל לבכות ולהתלונן וחלק קטן התרגשו מדברי יהושע וכלב. 

לא היה קל לנו לשמוע את דבריהם הרעים, במיוחד כשחשבנו על ילדינו הקטנים העלולים להפגע מצבאות הענקים השולטים בארץ. אולם אנו שמנו מבטחנו בדברי הקב'ה ובמשה ואהרן שנתמכו בידי יהושע וכלב.

בערב, המרגלים שהוציאו את דיבת הארץ מתו.