חכמלוגי

סופר נולד ! הילדה מהכיתה / רוני אליוא

 

תחרות 'סופר נולד'-

 

לכבוד שבוע הספר העברי

 

 (לפרטים לחצו כאן)

 

 

 

שם הסיפור–  הילדה מהכיתה

 

כתבה– רוני אליוא

 

 

 

שלום קוראים לי רוני.

יש לי בעיות חברתיות, אני לא בולטת בכיתה, אבל יש ילדה כמו כולם שמכונה 'מלכת הכיתה'. היא ילדה עשירה, יפה ובמיוחד שוויצרית. קוראים לה מור. אני לא אוהבת אותה אבל למרות הכול אני חברה שלה ורוצה לספר לכם את מה שקרה לי.

 

יום חורף קריר נכנסתי לכיתתי באיחור, מורתי מורה מדהימה שקיבלה אותי בברכה ללא כעס, היא אמרה לי לשבת במקום ולהתחיל להתפלל. כעבור שני שיעורים הייתה הפסקה. חברה הטובה של מור ששמה מאיה הביאה ממתק לכיתה. היא לא הסכימה לחלק לאף אחת חוץ מחברתה הטובה אביגיל. כאשר נגמרה ההפסקה שבתי לכיתה וישבתי במושבי. באמצע השיעור מור העבירה לי פתק שבו היה כתוב- 'לרוני, מחר תביאי לבית ספר מלא ממתקים ולא ניתן למאיה ולאביגל'.

ממש התרגזתי. למה שאני אביא דברים והיא לא וגם לא אכבד אף אחת?!, חשבתי לעצמי. 'לא, אני לא אביא מחר שום ממתק, למה שאת לא תביאי? אני לא מעוניינת להיות חברה שלך יותר', עניתי לה.

מור הייתה בהלם מהתגובה וכך כתבה- 'טוב מהיום אנחנו לא חברות, ואני לא מגלה לך שום דבר'. לא היה אכפת לי. באותו יום התקיימה הזכרה לסבתא שלי ז'ל ובאו לקחת אותי מוקדם לנסוע לירושלים.

בזמן שהמבוגרים נכנסו אל בית הקברות, נשארנו אני ואחותי ברכב ופטפטנו. 'רוני איך היה היום בבית הספר?', שאלה אחותי. הראתי לה את הפתק והיא אמרה- 'לא צריך להיות חברה של ילדה לא אכפתית שלא מקיימת את ואהבת לרעך כמוך'.  

למחרת הגעתי לבית הספר. אף אחת חוץ מאביגיל שהייתה גם חברה טובה שלי לא ניגשה אלי ולא בירכה אותי לשלום. ראיתי את כולן סביב שולחנה של מור. כשהנחתי את התיק כולן הסתכלו אלי במבט כועס.

לא יכולתי לסבול יחס כזה, הנחתי את התיק ויצאתי מהכיתה בריצה. אביגיל שאלה אותי- 'למה את עצובה?'. לא עניתי. ואז היא הבינה. היא שמעה את מור מדברת עלי. אביגיל קצת עזרה לי ויש לי מזל שאני יושבת לידה.

 

כעבור שבוע הגיעה אלינו מורה מחליפה, כיון שהמורה הראשונה ילדה. התאכזבתי, אני ממש אוהבת את המורה הקבועה שלנו.

לאחר התפילה המורה התחילה ללמד ומור פתאום באמצע השיעור התחילה להפריע לה. וכך כל היום ולמחרת עוד פעם. אך למרות כל ההפרעות מור והמורה התחילו להיות כמו חברות טובות.

זה התבטא בכל הדברים כמו למשל שכשמור רצתה להתקשר הביתה המורה נתנה לה את הפלאפון שלה, נתנה לה להפריע בשיעורים וכדומה. ממש כעסתי על המורה, רציתי שהמורה הראשונה תחזור. כעבור שבועיים המשיכו כל העלבונות והלשון הרע עלי. אביגיל אמרה לי לחזור להיות חברה של מור אבל לא רציתי.

 

באחד מן הימים הייתי צריכה להכין הזמנות ליום הולדת שלי. חילקתי לכולן את ההזמנות וגם למור אבל היא הייתה בשירותים ולא ראתה את ההזמנה. כעבור יומיים המורה ביקשה ממני את המספר של אבא שלי. כמובן שהעברתי לה אותו וחזרתי לשחק אם חברותי בהפסקה. כעבור זמן קצר המנהלת הגיעה לכיתתנו ואמרה שבשום פנים ואופן אסור לעשות מסיבות יום הולדת בבית והבנתי שזה בגלל המסיבה שלי. הסיפור היה שהמורה דברה אם אמא של מור, שאמרה שמור לא קיבלה את ההזמנה ליום הולדתי למרות שכבר נחגג.

המורה התקשרה לאבא שלי לשאול אם הוא יודע אם הזמנתי אותה.

אבי ענה- 'מידה ורוני לא הייתה מזמינה את כל הכיתה, לא הייתה  מקבלת אישור לערוך את מסיבת יום ההולדת. או שמזמינים את כולן, או שבכלל לא'.

למרות הכל המנהלת החליטה שאסור לעשות ימי הולדת בכלל בבתי התלמידות בעתיד.

 

כעבור שבוע היה לנו טיול לפארק. בעודנו מטיילות בפארק נגשה אלי המחנכת של כיתה ג' שהייתה המחנכת בעבר ושאלה אותי- 'איפה מור? אתן חברות טובות, למה אתן לא משחקות יחד?'. אמרתי לה שאנחנו לא חברות. היא נגשה למור ואמרה שמאוד חשוב שנחזור להיות חברות, כל אחת תגיד סליחה ונתחיל הכול מהתחלה.

וזה מה שעשינו ! ביקשנו סליחה אחת מהשנייה וחזרנו להיות חברות טובות כמו בעבר. Smile

 

 

-סוף-

 

 

 

 תודה רבה לרוני אליוא על הסיפור !

 

 

 

 

 

[שמות הזוכים והפרס של התחרות יפורסמו בעזרת ה'

לאחר שבוע הספר]

10 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Hide picture