חכמלוגי

סופר נולד ! בת המצוה / רוני אליוא

 

תחרות 'סופר נולד'-

 

לקראת שבוע הספר העברי

 

                           (לפרטים לחצו כאן)

 

 

 

שם הסיפור–  בת המצוה

 

כתבה– רוני אליוא

 

 

פתחתי את דלתי וראיתי את אמי יושבת על הכיסא עצובה, 'למה את עצובה?', שאלתי. 'כיון שבת המצווה של אחותך זהבה לא תתקיים'. 'למה?!', שאלתי אבל אימי לא ענתה. חשבתי למה ושאלתי שוב. הפעם ענתה- 'נועה בתי היקרה, הינך רואה שאין הרבה כסף, משפחתינו לא עשירה אבל גם לא עניה. למרות שאיננו עניים, עלינו לא לבזבז עד שיהיה יותר כסף', שתקתי, נכנסתי לחדרי וחשבתי- 'באמת, חברותי כל כך יפות עם לבושם הם נראות עשירות למדי, רואים שלהן יש כסף, ואני שלובשת בגדים בלואים וישנים איך אני יהיה יפה כמו כולן ? רואים שלי אין הרבה כסף'. עצרתי את מחשבותי עם שינה עמוקה.

למחרת, באתי לבית הספר כרגיל. בהפסקה הראשונה ראתי שרותי הביאה משחק חדש ויקר. כולן היו בשולחנה וגם אני. הוא היה מרשים, היא נתנה לשחק בוא לילדות חוץ ממני, שאלתי את רותי- 'רותי אפשר לשחק במשחק, בבקשה?'. רותי ענתה- 'מה פתאום זה משחק יקר ואיני רוצה שתיגע בו ילדה ענייה ולא יפה כמוך״. החוורתי פנים, הייתי פשוט נבוכה ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי. רצתי החוצה וישבתי ליד העץ הגדול שבבית ספרי. ישבתי על סלע שהיה שם ופשוט בכיתי עד שנשמע הצלצול של סוף ההפסקה ולא חזרתי לכיתה. המורה לתורה ראתה אותי לא נכנסת ושאלה- 'נועה חמודה, מדוע אינך נכנסת לכיתה?, שאלה אותי. לא יכלתי לדבר אבל אמרתי- 'ילדה מהכיתה הלבינה את פני לפני כול הכיתה'. עניתי וחזרתי לבכות בכי תמרורים. מורתי לא אוהבת לשמוע שמעליבים חבר ברבים. המורה אמרה לי 'הקשיבי לי-היום לא נלמד תורה, היום אני רוצה לחדד לילדות קצת מזה להלבין פני חברו ברבים ואת תשבי לידי וגם אספר על מה שקרה לך היום .ניכנסתי עם המורה לכיתה. רותי הסתכלה אלי במבט עצבני אבל לא התיחסתי והמורה הכריזה- 'בנות, היום לא נלמד תורה היום נלמד על כיבוד החברה. היום שמעתי סיפור מזעזע', הגביהה המורה את קולה, ״דבר ראשון מישהי יודעת מזה להלבין פני חברו ברבים?', אף אחת לא ענתה ולמרות שידעתי את הסיבה לא הצבעתי. המורה המשיכה לדבר ועברו כמה שיעורים ונגמר בית הספר. חזרתי לביתי הקטן נשכבתי על מיטתי וחשבתי איך אוכל לסדר את המסיבה של אחותי. לפתע נזכרתי בחבריו של אבא הם עשירים גדולים, רצתי אל ביתו של חברו קרוב של אבא מהלידה. הוא הכיר את משפחתי טוב מאוד, אותי ואת כולם. צלצלתי בפעמון ונפתחה הדלת. בפתח היתה ילדתו הקטנה נעמי. ביקשתי לדבר עם אביה והוא קיבל אותי בפנים יפות. אמרתי לו- 'משה, אצלינו אין הרבה כסף ולאחותי היקרה יש ב״ה בת מצווה ואין לנו כסף לממן את האולם של בית הכנסת'. אז משה אמר לי- 'נועה אני יכול לממן לכם את האולם וגם את האוכל והשמלות אבל אינני יודע בכמה מדובר, תביאי לי את הפרטים המלאים ואשלם עבורכם״. כמעט התפוצצתי משמחה ומשה ליווה אותי עד לביתי כדי לשאול את הסכום. אבא ואמא שמחו למשמע הבשורות ומשה נתן להם את הכסף. למחרת שהגעתי לבית הספר ראיתי על שולחני מלא מלא ממתקים המשחק היקר ופתק. הבנתי שזאת רותי ואכן זאת הייתה היא והשלמנו.

ביום הבת מצווה היה הכל מפואר ויפה והיה רק כיף.

 

 

-סוף-

 

 

 

 

 תודה רבה לרוני אליוא על הסיפור !

 

 

 

 

 

[שמות הזוכים והפרס של התחרות יפורסמו בעזרת ה'

לאחר שבוע הספר]

4 תגובות

  1. מדהים איך החברות הכי רעות יכולות להפוך להכי טובות
    הסיפור מדהים מבחינת כל הצדדים ואיך הילדה היה לה אומץ לבוא ולגשת לדוד שלה ולבקש ממנו כסף איך היא דאגה להורים שלה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Hide picture