חכמלוגי

סופר נולד !

 

תחרות 'סופר נולד'

 

לקראת שבוע הספר העברי

 

(לפרטים לחצו כאן)

 

 

 

שם הסיפור– צבע תחת צבע

 

כתבה– משפחת חייט

 

 

 

זה היה היום המאושר ביותר בחייו של ידידיה.

סוף סוף הוא עוזב את הדירה השכורה וזוכה לעבור לדירה

משלו שאותה קנה במיטב כספו. שנים ארוכות נדד ידידיה

מדירה שכורה לדירה שכורה, ועתה סוף סוף הוא ירגיש יציב

וקבוע בעולם – אדם בעל דירה משלו.

ידידיה עבר מחדר לחדר כדי לוודא שלא שכח שום דבר.

הוא אחז בידו את מפתח הדירה השכורה, והתכונן לנסוע

לבעל הבית כדי להחזיר לו את המפתח ולהיפרד ממנו לשלום.

הוא קיווה שהפגישה הזו תעבור בשלום. הרבה בעלי בתים

הוא עבר במשך השנים ולכל אחד היו שיגעונות משלו,

אבל בעל הבית האחרון היה הקשה מכולם.

בעל הבית – נדב, היה איש קפדן ונוקשה, שלא ויתר ולא התפשר

על שום דבר. נראה היה כאילו הוא נהנה להתעלל בדיירים

ששכרו ממנו את הדירה ולמרר את חייהם. ידידיה חשב שהוא

מתפוצץ כל פעם מחדש מול תעלוליו הציניים של בעל הבית.

פעם אחת, למשל, התקלקל הברז בדירה והמים יצאו ממנו

בקילוח חלש. ידידיה דרש מבעל הבית לתקן את הברז,

אבל הלה טען בעקשנות שכל עוד יוצאים מים, אין שום סיבה

להחליף את הברז. הוא הוציא את חוזה השכירות והראה

לידידיה כי כתוב בו שעליו לתקן כל ברז סתום. 'אבל ברז

שיוצאים ממנו מים, גם אם בזרם חלש, אינו נקרא ברז סתום',

טען בעל הבית בעזות מצח. ידידיה הבין כי לא יצליח להכניע

את בעל הבית חסר הלב. 'אם כך, אחליף את הברז על חשבוני',

אמר ידידיה – ונדהם לשמוע את תשובתו של בעל הבית:

'בשום פנים ואופן. על פי החוזה אסור לך לעשות שום תיקון

בבית בלי רשותי, ואני לא מרשה לך לתקן את הברז'…

 

***

 

בעל הבית פתח לידידיה את דלת ביתו בפנים חמוצות, כרגיל.

ידידיה הושיט לו את המפתח. 'כפי שהודעתי לך, אני עוזב היום

את הדירה', אמר לבעל הבית.

'ועשית כל מה שהתחייבת?' שאל בעל הבית. 'צבעת מחדש

את הדירה?'.

'בוודאי. הזמנתי צבָּע מקצועי והוא צבע את הדירה', ענה ידידיה.

על פי החוזה היה עליו לצבוע את הדירה כאשר הוא יוצא ממנה.

הצבָּע שהוא הזמין דרש מחיר גבוה, אבל ידידיה לא רצה להסתבך

עם בעל הבית הקפריזי שלו, ולא חסך בהוצאות כדי להשביע

את רצונו.

'מתי הבנאדם צבע את הדירה?' שאל בעל הדירה.

'הוא סיים את העבודה שלשום', השיב ידידיה, כשהוא מנסה

להבין מה בעל הבית זומם הפעם.

בעל הבית נכנס לחדר הפנימי של ביתו, וחזר כשהוא אוחז בידו

את חוזה השכירות.

'אני רוצה שתקרא בקול את סעיף כ'א בחוזה שחתמנו', אמר

בעל הבית והגיש את הנייר לידידיה. ידידיה לא הבין מה בעל הבית

רוצה, אבל קרא: 'על השוכר לצבוע את דירתו ביום עזיבתו

את הדירה'. 'הבנת, ידידיה?' שאל בעל הבית כשהוא מרוצה

מעצמו בעליל.

'אני לא מבין, מה הבעיה?' אמר ידידיה.

בעל הבית המשיך לחייך בציניות ואמר: 'כנראה שלא הבנת,

אז אני אקרא שוב: 'על השוכר לצבוע את דירתו", וכאן קולו

של בעל הבית התרומם: "ביום עזיבתו'. לא קיימת את החוזה,

ידידיה. צבעת את הדירה לפני הזמן'. ידידיה התקומם בכל מאודו-

'הדירה נצבעה שלשום, ומאז לא התגוררו בה', הרים את קולו.

אבל בעל הבית לא התרשם מכך. 'אני מתפלא עליך, ידידיה', אמר.

'אדם צריך לקיים את ההתחייבויות שלו ולעמוד בדבריו.

כתוב בחוזה שאתה צריך לצבוע את הדירה ביום עזיבתך,

ולא בשום יום אחר'.

'אז מה אתה רוצה שאעשה?' שאל ידידיה בייאוש.

'הדרך היחידה היא לצבוע שוב את הדירה', אמר בעל הבית

באטימות לב.

דמו של ידידיה החל לרתוח. 'למה אתה עושה לי את זה?' שאל

בצער, 'האם עשיתי לך אי פעם משהו רע שאתה מתנהג אלי כך?'.

בעל הבית לא השיב, ורק חזר והצביע על סעיף כ'א בחוזה.

ידידיה עזב את ביתו של בעל הבית בטריקת דלת.

הוא הלך להתייעץ עם מומחים ומביני דבר, והוברר לו שלמרות

שכולם מסכימים שבעל הבית מפגין רשעות של ממש, על פי החוזה

היבש טענתו צודקת וידידיה חייב לצבוע את הדירה ביום שהוא

עוזב אותה. מצד שני, חשב ידידיה, אסור לתת לבעל הבית

המרושע את מבוקשו. כמו שהוא מתאכזר אליו, הוא מתאכזר

מן הסתם גם לשוכרים אחרים. צריך למצוא דרך ללמד אותו לקח.

לאחר זמן מה עלה במוחו של ידידיה רעיון מבריק. הוא התייעץ

שוב עם אנשים חכמים ומביני עניין, וקיבל את הסכמתם לבצע

את הרעיון.

כמה שעות לאחר מכן הגיע ידידיה שוב לביתו של בעל הבית.

הוא מסר לו את המפתחות בחיוך רחב, והודיע לו שעשה כדבריו

וצבע שוב את הדירה. 

בעל הבית החשדן ביקש ללכת עם ידידיה אל הדירה, כדי לוודא

שהיא נצבעה. 'בבקשה', אמר ידידיה, 'הבה ונלך לראות את הדירה'.

כאשר ידידיה ובעל הבית פתחו את דלת הדירה השכורה, נרתע

בעל הבית לאחור בבהלה. הבית כולו, כולל הקירות והתקרה,

היו צבועים בצבע… שחור. זה נראה כמו בית של מתים.

הוא ניסה לפתוח את פיו ולומר משהו, אבל ידידיה הגיש לו

את החוזה. 'אני מפנה אותך לסעיף כ'א,' אמר ידידיה בנימת ניצחון.

'כתוב בפירוש שהשוכר חייב לצבוע את הדירה ביום עזיבתו,

אבל לא כתוב באיזה צבע. חשבתי שצבע שחור יכול להיות

מתאים מאוד…'

 

 

 

 

תודה רבה למשפחת חייט על הסיפור !

 

 

 

 

[שמות הזוכים והפרס של התחרות יפורסמו בעזרת ה'

בסוף שבוע הספר- מוצאי שבת פרשת חוקת]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Hide picture