חכמלוגי

מִלְחֶמֶת אַחִים/ סיפורי אברי

– 'אַבְרִי! הַחַיָּל אַבְרִי!' פָּרַץ אֶל אָהֳלֵנוּ פְּקִיד הַקִּשּׁוּר שֶׁל הַיְּחִידָה.
– 'גִּיּוּס מִיָּדִי! חַיָּל אַבְרִי, עָלֶיךָ לְהִתְיַצֵּב בִּנְקֻדַּת הָאִסּוּף עוֹד שָׁעָה, כַּאֲשֶׁר אַתָּה מְצֻחְצָח, מְזֻקָּן, חוֹבֵשׁ כּוֹבַע פְּלָדָה, מְצֻיָּד בְּמֵימִיּוֹת מְלֵאוֹת מַיִם.'
– 'מַה קָּרָה?'
– 'שָׁם תִּשְׁמַע מַה קָּרָה. אַל תִּשְׁכַּח לְהָכִין לְךָ אֹכֶל לְכַמָּה יָמִים, אָנוּ הוֹלְכִים רָחוֹק…'
– 'לְאָן?'
– 'אֶל עֵבֶר הַיַּרְדֵּן!'
– 'מָה? גָּד, רְאוּבֵן וַחֲצִי מְנַשֶּׁה בְּסַכָּנָה?'
– 'כֵּן… לֹא… בִּנְקֻדַּת הָאִסּוּף יַסְבִּירוּ לְךָ אֶת הַכֹּל.'
מִיָּד אָרַזְתִּי אֶת כָּל הַצִּיּוּד שֶׁלִּי, אִמָּא הֵכִינָה לִי אֹכֶל – יוֹתֵר מִדַּי, כָּרָגִיל.
כַּאֲשֶׁר הִגַּעְתִּי לִנְקֻדַּת הָאִסּוּף, לֹא קִבַּלְתִּי שׁוּם הֶסְבֵּר, וְרַק כַּאֲשֶׁר כָּל הַצָּבָא הָיָה מוּכָן בְּשִׁילֹה, נֵאוֹתוּ לְהַסְבִּיר לָנוּ. [1]
פִּינְחָס הַכֹּהֵן עָמַד בְּרֹאשׁ הַמַּעֲרָכָה וּפָתַח בְּקוֹל רוֹעֵד:
– 'בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַיְּקָרִים! גָּד, רְאוּבֵן וַחֲצִי מְנַשֶּׁה עָשׂוּ דָּבָר נוֹרָא – הֵם הֶחְלִיטוּ לְהִתְנַתֵּק מֵאֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל.' [2]
– 'אוֹי וַאֲבוֹי…' עָלוּ קוֹלוֹת מִכָּל הַקָּהָל.
– 'הֵם בָּנוּ לְעַצְמָם מוּל הַיַּרְדֵּן 'מִזְבֵּחַ גָּדוֹל לְמַרְאֶה'. [3] כְּלוֹמַר, אֵין לָהֶם חֵלֶק בְּמִשְׁכָּן שִׁילֹה שֶׁל כָּל הָאֻמָּה. יֵשׁ שְׁאֵלוֹת?'
– 'אָז מָה?' שָׁאַל קָצִין אֶחָד. 'הֲרֵי מֻתָּר לְכָל אֶחָד לִבְנוֹת לְעַצְמוֹ בָּמָה בְּכָל מָקוֹם!?'
– 'שְׁאֵלָה טוֹבָה,' הֵשִׁיב פִּינְחָס. 'זֶה אָמוּר כַּאֲשֶׁר אֵין מִשְׁכָּן בְּשִׁילֹה אוֹ בְּכָל מָקוֹם אַחֵר. [4] אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ מִשְׁכָּן מֶרְכָּזִי, אָסוּר לְהִתְנַתֵּק מִן הַמִּקְדָּשׁ הַמֶּרְכָּזִי. [5] עוֹד שְׁאֵלוֹת?'
– 'כֵּן, אֲדוֹנֵנוּ פִּינְחָס, לִי יֵשׁ שְׁאֵלָה. לְצַעֲרֵנוּ כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְלֵאָה בָּמוֹת, וְזוֹ עֲבֵרָה, וְאֵינֶנּוּ עוֹשִׂים מְאוּמָה מֵחֹסֶר יְכֹלֶת. אָז מַה פִּתְאוֹם עַכְשָׁו הִתְעוֹרַרְנוּ?'
– 'שְׁאֵלָה מְצֻיֶּנֶת, חַיָּל, מַה שִּׁמְךָ?'
– 'שְׁמִי אַבְרִי, רַבֵּנוּ פִּינְחָס.'
– 'אִם כֵּן, שְׁמַע אַבְרִי. יֵשׁ הֶבְדֵּל גָּדוֹל אִם אָדָם פְּרָטִי עוֹשֶׂה עֲבֵרָה, אוֹ שֶׁזּוֹ עֲבֵרָה שֶׁצִּבּוּר שָׁלֵם עוֹשֶׂה. זוֹ חַטָּאת יָחִיד וְזוֹ חַטַּאת צִבּוּר. [6] עוֹד שְׁאֵלוֹת? שַׁאֲלוּ! שַׁאֲלוּ!'
– 'אֲדוֹנֵנוּ פִּינְחָס, שָׁאַל אָבִי, שֶׁבֵּינְתַיִם גַּם הִגִּיעַ לַמַּעֲרָכָה. הַאִם זֶה מַצְרִיךְ מִלְחָמָה? אֵיפֹה כָּתוּב בַּתּוֹרָה שֶׁעַל דָּבָר כָּזֶה שׁוֹפְכִים דָּמִים? אֵינִי שׁוֹאֵל כְּדֵי לְהַתְרִיס, אֶלָּא מִתּוֹךְ עֲנָוָה, כְּדֵי לְהָבִין.'
– 'שְׁאֵלָה חֲשׁוּבָה מְאוֹד. מַה שִּׁמְךָ?'
– 'אַבְרִי.'
– 'גַּם אַתָּה אַבְרִי?'
– 'כֵּן, אֲנִי אָבִיו שֶׁל הַשּׁוֹאֵל הַקּוֹדֵם. אֶצְלֵנוּ בֵּן אֶחָד נִקְרָא בְּשָׁם אָבִיו לְשֵם סְגֻלָּה.'
– 'יָפֶה מְאוֹד. אִם כֵּן, הַדִּין הוּא דִּין עִיר הַנִּדַּחַת. אָמְנָם שָׁם מְדֻבָּר בַּעֲבוֹדָה זָרָה, אֲבָל זֶה אוֹתוֹ עִקָּרוֹן. [7] הָבֵן, אֵין הֶבְדֵּל בֵּין חֻרְבָּן מְדִינִי אוֹ צְבָאִי שֶׁל הָאֻמָּה, לְבֵין חֻרְבָּן רוּחָנִי קְדֻשָּׁתִי. כָּל הָאֻמָּה בְּסַכָּנָה. כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה לַזֶּה.'
פִּינְחָס הִסְתַּכֵּל מִסְּבִיבוֹ וְאָמַר: 'אִם אֵין יוֹתֵר שְׁאֵלוֹת, אָנוּ יוֹצְאִים לַקְּרָב.'
אֲנִי מַכִּיר אֶת פִּינְחָס הַכֹּהֵן. מַה שֶּׁהוּא אוֹמֵר הוּא בֶּאֱמֶת מִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת, הֲרֵי הוּא שֶׁהָרַג אֶת זִמְרִי בֶּן סַלוּא.
*
וּבְכָל זֹאת, קוֹרְאִים יְקָרִים, מַשֶּׁהוּ צוֹבֵט לִי בַּלֵּב. מַה אַתֶּם אוֹמְרִים?

אַבְרִי
(אֲבִינֵר בֵּית אֵל 90631)

מקורות:

1. יהושע כב יב.
2. שם יג.
3. שם י.
4. זבחים קיט א. רש'י יהושע כב יב.
5. עיין אגרות הראיה אגרת תשמו ואגרת לט.
6. מורה נבוכים ג מא. מאמרי הראיה, למקדש מעט, 514
7. מורה נבוכים שם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Hide picture