חכמלוגי

אֵיךְ אֵצֵא מִזֶּה?… / סיפורי אברי



יוֹם רִאשׁוֹן כ'ו בְּתַמּוּז 2448.
– 'כֻּלָּם צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה,' אָמַר הַמּוֹרֶה. 'מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מִתְפַּלֵּל עֲבוּרֵנוּ כְּבָר שָׁבוּעַ, אַךְ לֹא דַּי בְּכָךְ.'
– 'בְּמָה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה?' שָׁאַלְתִּי.
– 'כָּל אֶחָד צָרִיךְ לָדַעַת בְּמָה עָלָיו לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה וּמָהֵם הַדְּבָרִים שֶׁהוּא צָרִיךְ לְתַקֵּן. אִם אֵינְךָ יוֹדֵעַ, כְּבָר עַל זֶה עָלֶיךָ לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה!'
חִיַּכְתִּי.
– 'אֵין מָה לְחַיֵּךְ, אַבְרִי,' אָמַר הָרַב בְּסֵבֶר פָּנִים רְצִינִי, 'רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כּוֹעֵס עָלֵינוּ, כּוֹעֵס מְאוֹד. מֵהַיּוֹם שֶׁלְּמָחֳרָת חֵטְא הָעֵגֶל, י'ח בְּתַמּוּז, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מִתְפַּלֵּל שֶׁד' לֹא יַשְׁמִיד אוֹתָנוּ.'
– 'ד' רָצָה לְהַשְׁמִיד אוֹתָנוּ?' שָׁאַלְנוּ בְּתַדְהֵמָה וּפַחַד, 'אֵיךְ יוֹדְעִים?'
– 'מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עוֹלֶה לַמָּרוֹם יוֹם יוֹם וְיוֹרֵד אֵלֵינוּ, כָּךְ אָנוּ יוֹדְעִים.'
יָצָאתִי מֵהַכִּתָּה מְצֻבְרָח. יֵשׁ לִי כָּל כָּךְ הַרְבֵּה עֲווֹנוֹת, אֲנִי אָבוּד. אֲנִי מִתְחַצֵּף לְאַבָּא וְאִמָּא. אֲנִי מַעֲלִיב אֶת אַחַי וְאַחְיוֹתַי, לִפְעָמִים אֲנִי סְתָם מִתְנַקֵּם בָּהֶם. אֲנִי שׁוֹכֵחַ לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְעוֹד בְּרָכוֹת. אֲנִי חוֹלֵם בִּזְמַן הַתְּפִלָּה. אֲנִי לֹא נוֹטֵל יָדַיִם, מְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרַע עַל חֲבֵרִים, וְעוֹד וְעוֹד. מִמָּה לְהַתְחִיל לְשַׁנּוֹת?? וּבִכְלָל, לֹא מִתְחַשֵּׁק לִי לְתַקֵּן. טוֹב לִי כְּמוֹ שֶׁאֲנִי. אֲנִי חַי פַּעַם אַחַת וְרוֹצָה לֵהָנוֹת, אֵין לִי כּוֹחַ כָּל הַזְּמַן לִבְדֹּק אֶת מַעֲשַׂי וְלַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה… מָה יִהְיֶה אַחַר כָּךְ לֹא אִכְפַּת לִי, וְשֶׁלֹּא יַטִּיפוּ לִי מוּסָר. אֵינִי רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ.
אֲנִי הוֹלֵךְ הַבַּיְתָה וְהִנֵּה פִּתְאוֹם מוּלִי עוֹבֵר אִישׁ זָקֵן, עִם זָקָן לָבָן גָּדוֹל וְחִיּוּךְ מֵאִיר עַל פָּנָיו.
– 'שָׁלוֹם, יֶלֶד, אֵיךְ קוֹרְאִים לְךָ?'
– 'אַבְרִי, אֲדוֹנִי.'
– 'וְלִי קוֹרְאִים אַהֲרֹן, אַהֲרֹן הַכֹּהֵן,' הוּא לָחַץ אֶת יָדִי. 'אֲנִי שָׂמֵחַ לִפְגֹּשׁ אוֹתְךָ. רוֹצֶה לְדַבֵּר קְצָת? בּוֹא נֵשֵׁב כָּאן עַל הַחוֹל.'
אֲנִי לֹא מַאֲמִין! אַהֲרֹן הַכֹּהֵן מְדַבֵּר עִם יֶלֶד כָּמוֹנִי!
– 'מָה שְׁלוֹמְךָ? סַפֵּר לִי, מֶה עָשִׂיתָ הַיּוֹם.'
הַרְבֵּה זְמַן דִּבַּרְנוּ יַחַד. אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הָיָה מְדַבֵּר אִתִּי בְּאַהֲבָה וּבִידִידוּת, כְּאִלּוּ הוּא חֲבֵרִי הַטּוֹב. אִלּוּ יָדַע אֵיזֶה פּוֹשֵׁעַ אֲנִי, וַדַּאי לֹא הָיָה מְדַבֵּר אִתִּי… אִם יִוָּדַע לוֹ אֵיךְ אֲנִי מִתְנַהֵג, לֹא אוּכַל לְהַבִּיט בְּפָנָיו מֵרֹב בּוּשָׁה. עָלַי לַחְדֹּל מִמַּעֲשַׂי הָרָעִים, בֶּאֱמֶת, כְּדֵי שֶׁאוּכַל שׁוּב לְהִפָּגֵשׁ וּלְדַבֵּר אִתּוֹ בְּשִׂמְחָה.
* * *
קוֹרְאִים יְקָרִים, גַּם לָכֶם קָרָה שֶׁתִּקַּנְתֶּם אֶת דַּרְכְּכֶם בִּזְכוּת אָדָם שֶׁאָהַב אֶתְכֶם? אָנָּא סַפְּרוּ לִי,
אַבְרִי (אבינר, בית אל 90631)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Hide picture